ארכיון של: 2020

מאמר מאת דן גזית ורם גופנא שפורסם באסופה “עתיקות” כרך 22, התשנ”ג / 1993 העוסק ביישוב פרזות מתקופת הברונזה המאוחרת

                    (ערבים בחבל הבשור)      בעבר הדגשנו פעמים אחדות את אופיו הפיזי הייחודי של חבל הבשור, המהווה כר-מרעה נוח הן

            (חורבת-רפאים נידחת בצפון הר הנגב – עזר למטייל)      בלב שטחי האש של צה”ל, במרחק של כ- 11 ק”מ 

היה זה בראשית האביב של שנת 1998. יצאתי, יחד עם רינה הברון – הסופרת ואשת ידיעת הארץ מקיבוץ בארי –

כאשר הצטרפתי לקבוץ גבולות בשלהי שנת 1957 והתחלתי להתעניין בעתיקות הסביבה, הראשון שחקרתי היה עמי ברנשטיין, רועה הבקר שלנו. בין

(כביש מיותר לכאורה שהפך לעמוד-שידרה יישובי)      כביש 241 (=”כביש הרעב”, צומת גילת – צומת מעון) נסלל לסירוגין בשנים 1943-1946,

שנת 1977 היתה שנת הלימודים השלישית והאחרונה שלי בלימודי התואר הראשון בארכיאולוגיה ובפרהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מאחר והייתי המבוגר בשכבה

(תשובה: פיל אי-אפשר להזביב אבל זבוב אפשר להפיל – ועל זה יסופר כאן) בבית הקירור העתיק בגבולות קיימת פעילות קדחתנית

פרסום המתאר שני חפצי מתכת מהתקופה הקדם-שושלתית במצריים מחפירת עין בשור. בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת