כל הפוסטים בתל שרוחן

          לגבולות הגעתי בסוף שנת 1957, ולדעתי הייתי האחרון בגרעין א’ של “החוצבים” שחזר מהשרות הצבאי (וראו את הפוסט

תל אל-פארעה הדרומי (להבדיל מזה הצפוני שהוא תל תִּרְצָה, מזרחית לשכם) מִתַּמֵּר בגדתו השמאלית של נחל בשור, כשלושה קילומטרים דרומית

פורסם לראשונה ב : עתיקות / Atiqot , כרך 25 (התשנ”ה / 1994) קישור למאמר קישור לתמונות  

המאמר לקוח מהספר : Van den Brink; E.C.M. and Yannai, E. 2002 (eds). In Quest of Ancient Settlements and Landscapes.

“… וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה, הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים;” (במדבר יג, 19) “. פתיח חבל הבשור התחתי מצוי בתחומי

מבוא: בשנת 1978, בעת ביצוע סקר ארכיאולוגי (1), מצא המחבר על פני השטח בתל שרוחן (נ”צ 10070-07700) שבר-אבן מסותת ומוחלק,

(שהתחיל פה, אצלנו, את מלחמתו בשמעון בר כּוֹסְבָּה) הדרינוס, קיסר האימפריה הרומאית, פקד בחורף של שנת 132 לספירה על הלִגְיון

(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד

(על חפירים, סוללות ובִּיצורים מטורפים בחבל הבשור) “עב”מים נחתו בלֶוַנְטְ?!” – לוּ היתה תקשורת עולמית במאה ה-18 לפני הספירה, כותרת

(האם “נחל מצרים” המקראי זרם במועצה האזורית אשכול?) בשנת 1978 פרסם פרופ’ נדב נאמן מאמר מהפכני בגיאוגרפיה ההיסטורית של חבל