כל הפוסטים בפרהיסטוריה

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים טופלה ורופדה דרך העפר ההיסטורית (*) שמדרום לגבולות, הנמתחת בין גבול החולות הנודדים

המאמר לקוח מהספר : Van den Brink; E.C.M. and Yannai, E. 2002 (eds). In Quest of Ancient Settlements and Landscapes.

(ניסוי מקומי במחילות קְדַם-היסטוריות)   הידע שלנו על התַּרְבּוּיות הקדם-היסטוריות נאלץ, בהרבה מקרים, להישען על חקר שבטים נידחים שעדיין לא

(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד

(על גילוי ה”חֲצֵרִים” בחבל הבשור התחתי) בילדותי המאושרת גרתי בחדרה; אבי היה מהנדס-מודד ובערבים, כששב מעבודתו, היה מרוקן את הכיסים

(עצירת-גשמים כמעצבת תהליכים היסטוריים) קיימות הערכות – בחלקן מהימנות על-אף אי-רציפות בנתונים – לגבי כמויות המשקעים במרחבי צפון הנגב כבר

סיפורו של אתר מ”תקופת האבן” בנחל בשור היה זה באביב, בערך בשנת 50.000 לפני הספירה – בתום גשמי החורף ולפני

אתרי-פולחן עתיקים בחבל הבשור   ארץ השאמאנים* – כך כינה את אזורנו הארכיאולוג יצחק גלעד, בהביעו את התפעלותו ממגוון אתרי

(לרוב שררה ריקנות מישובי-קבע בחבל הבשור, עם יוצאים מהכלל!)   חבל הבשור התחתי מפורסם בפוטנציאל המרעה הטבעי שלו. במהלך המאה

                 ( “תרבות” זה לא רק ‘תודה-סליחה-בבקשה’)   כבר מראשיתו של המחקר הארכיאולוגי, הבחינו החוקרים כי באלף החמישי לפני הספירה