מורה: בוקר טוב כיתה ד’! היום יש לנו אורח, שיספר לנו מעט על מקצועו המעניין
ויענה על שאלותיכם. בבקשה אדוני, אנא הצג את עצמך.
ארכיאולוג: שמי דן, ומקצועי ארכיאולוג – כלומר, אני עוסק בחיים שחיו בני האדם
בעבר הרחוק.
תלמיד/ה: מה פירוש “ארכיאולוג”?
א’: שאלה טובה: זהו צירוף של שתי מלים בשפה היוונית העתיקה: “ארכאוס” פירושה
“קדום” ו”לוגוס” פירושה “ידע”; וביחד – ידיעת הקדמוניות.
ת’: אבל למה ביוונית עתיקה?
א’: כי לפני כמה מאות שנים, כשהחלו להתפתח המדעים של ימינו, כך נתנו כבוד
למדענים הקדומים ביוון העתיקה, שהיו ידועים בחוכמתם הרבה.
ת’: ומה העיסוק של ארכיאולוג?
א’: ארכיאולוג בודק את השרידים שנותרו מהפעילות של הקדמונים ומנסה להפיק
מהם מידע – למשל בחפירות באתרים שבהם חיו הקדמונים.
ת’: למה צריך לחפור? מי בכלל כיסה אותם?
א’: שאלה טובה – או שהם מכוסים בשכבות חול ואבק שמגיעים בתדירות עם זרימת
הרוחות, או שהם מכוסים בבניה חדשה שמוקמת עליהם. וכאן אני אשאל אתכם,
תלמידים, למה בכלל אנשים יבואו ויבנו על אותם האתרים שכבר בנו עליהם
קדמוניהם?
ת’: אולי כי יש מקור-מים קרוב?
ת’: אולי כי הם משתמשים באבני הבניין של קודמיהם?
ת’: אולי עוברת בסביבה דרך ראשית חשובה?
ת’: אולי כי בישוב יש מבצר חזק, שבמקרה של מלחמה אפשר להיעזר בו?
א’: נהדר, כתה ד’! אלה בדיוק הסיבות שאנשים חוזרים ובונים על קודמיהם, וכך גם
נוצרים תילים – כלומר, גבעות מלאכותיות; ואז בא הארכיאולוג וחופר בהן, ויורד בהן
מהחדש לעתיק יותר. למעשה, הוא לומד כך על ההיסטוריה של התושבים, אבל
במהופך בתהליך הזמן. ומה, לפי דעתכם, הדבר הכי מעניין ומרתק שהחופר ישמח
למצוא?
ת’: אולי איזה פסל מעניין?
א’: יפה; ומה, לדעתכם, גם מעניין וגם חשוב?
ת’ (קופצת ממקומה מרוב התלהבות): אני יודעת, אני יודעת: כתובת!
א’: מצויין! מציאת כתובת היא חשובה מאוד; מה כתובת יכולה להעניק לנו?
ת’: באיזה שפה הם דיברו!
ת’: אילו שמות פרטיים היו להם!
ת’: מי היה המנהיג שלהם!
ת’: מה היה שם היישוב הזה אז, ואולי גם שמות של ישובים קדומים אחרים בסביבה!
ת’: ואולי מידע על מלחמות שהיו אז!
א’: נהדר, תלמידים! אולי מי מכם או מכן יהיה ארכיאולוג בעתיד. אך אנו נתקלים כאן
בבעיה שלא הזכרנו: הארכיאולוג מצא כתובת, אבל איננו יכול לקרוא אותה כי – הוא
אינו יודע באיזה שפה הכתובת, וגם לא מכיר את הכתב שלה. לכן, לימודי
הארכיאולוגיה מאורגנים לאורך שנים, ובהן הוא לומד גם שפות קדומות וגם כתבים
קדומים. האם מישהו ראה פעם כתב קדום?
ת’: פעם הייתי עם ההורים שלי במוזיאון לעתיקות והראו לנו כתב עתיק שמורכב כולו
מציורים!
א’: אכן, רוב הכתבים העתיקים התפתחו מציורים או מצורות מסובכות אחרות,
שבמהלך הדורות עברו תהליכים של “ריכוך” ומעבר לצורות יותר ויותר פשוטות
ונוחות לכתיבה. לפני כ-500 שנה המציאו את הדפוס – כלומר, פירוק והרכבה של
אותיות ואותות – וכך מיצו לחלוטין את תהליך ההפשטה של הסימנים.
ת’: ומתי המציאו את הנייר בשביל הדפוס?
א’: שאלה מצוינת! את הנייר המציאו הסינים בערך לפני כ-800 שנים. אבל, עד
שנערכה ה”חתונה” בין הנייר והדפוס – איך יצרו ספרים?
ת’: לא היו אז ספרים?
א’: דווקא כן, והרבה, והם יקרי-מציאות – ביניהם עותקים של התנ”ך שלנו; וכתבו
אותם בעטי-דיו על – תנחשו!
ת’: אני יודע! אני יודע! על עורות של בעלי-חיים!
א’: נכון מאוד. עור מעובד ומוחלק לצרכי כתיבה מכונה “גוויל”.
(נשמע צלצול לסיום השיעור)
המורה: למדנו היום הרבה דברים חדשים. תודה לדן הארכיאולוג – ואני מקווה שיום
אחד גם נבוא לבקר אותו בחפירה מדעית. אתם יכולים לצאת להפסקה בחוץ.
דן גזית, 2.2.2024
