לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים טופלה ורופדה דרך העפר ההיסטורית (*) שמדרום לגבולות, הנמתחת בין גבול החולות הנודדים (“חולות חלוצה”) לבין יישובי המועצה האזורית אשכול. דרך זאת, שהייתה ידועה גם בשם “ציר משה” או בכינויהּ הצבאי “ציר הכללה” (והיום הכביש שנסלל עליה נושא את השם “דרך השדות”), היוותה גם את הגבול הצפוני של שטחי האימונים הצה”ליים.
מן הרגע ששופצה הדרך והגישה אליה הפכה נוחה, החלו חקלאֵי הסביבה ללטוש עין דרומה, לעבר שטחי הצבא, ובזחילה איטית “סיפחו” חלקות והכניסו אותן למעגל העיבודים. זה היה הזמן שבו הבנתי שצו-השעה הוא לצאת מיד לשטח ולבדקו בטרם ייבלעו אתריו לעד בין תפוחי האדמה לבוטנים.
ואכן, בשקע רדוד שבין שני רכסי-חוליות (דיונות), בנקודת-ציון 0981-0669, מצאתי שרידים דלים של אתר חנייה בן כ-16 אלף שנים (הנכלל בתחומי “התקופה האפי-פליאוליתית”, שחלה לקראת סופה של תקופת האבן). פזורת דלילה של כלי-צור אופייניים זעירים (מיקרוליתים) עזרה לשייכו לתרבות המכוּנה “הכַּבָּארית הגיאומטרית” שאנשיה חיו בקהילות שוויוניות קטנות ונעו בעקבות בעלי החיים וצמחי המאכל, כלומר כלכלתם התבססה על צייד ולקט. שטחו של האתר אינו מוגדר עקב תנועות החול, אך מכל מקום הוא די מצומצם ותפרוסתו דלה מאוד.
בשתי מפות הסקר שבצעתי בדרום חבל הבשור התחתי, מפת אורים 125 ומפת צאלים 129, אכן גיליתי שרידי חניות כאלה – הן לאורך נחל בשור, הן במישורים שממזרח לו והן בתחום החולות שמדרום לקו גבולות-צאלים. הארכיאולוג דוד אלון, שסקר חלקית קטעים בחבל הבשור במקביל אלי, הוא זה שהגדיר מדעית לראשונה את התקופה והתרבות של אתרים אלה על-פי המכלולים של כלי הצור שנלקטו בהם.
אה, סליחה, את העיקר שכחתי: מצורף כאן צילום של צלמית, אופיינית למדי לתקופתה, שנמצאה באתר המדובר. על שבר של חלוק-נחל גירני אפרפר, שאורכו 8.5 ס”מ, חרוט פרצוף: עיניים, אף ארוך ופה קצרצר (בצלמיות המאוחרות, של סוף התקופה הניאוליתית ואילך, כמעט ולא מופיעה התייחסות לפה!). סידורם של האלמנטים ומידותיהם בפָּּנים יוצרים הבעה מסוימת – במקרה או במתכוון. על פני חלוק הנחל ניכרים שרידי ליטוש והחלקה.
כאן כדאי אולי להזכיר כי באתר דומה בסביבה נלקטה צלמית של ראש בעל חיים המגולף על קרן (פורסמה במפת אורים 125, אתר מס’ 81) – אולי קצה-ידית של סכין.
לגבי הצלמית המצולמת יש לציין, כי מקור חלוקי הנחל הקרוב ביותר לאתר (בהנחה כי זהו ייצור מקומי) הוא אפיק נחל בשור, המרוחק כ-7 ק”מ מהאתר.
דן גזית
- עיון להרחבה: גופר, א’ ועבו, ש’. 2016. ביות הצמחים וראשית החקלאות במזרח הקרוב. רסלינג, תל אביב: 44-68.
- הצלמית שעל גבי חלוק הנחל נשמרת באוסף העתיקות שבקבוץ גבולות; הצלמית שעל גבי הקרן הועברה בזמנו – יחד עם כל ממצאי מפת אורים 125 – לאגף העתיקות דאז ולפי הידיעה שהועברה אלי אבדו עקבותיה.
- (*) על-פי המטבעות העתיקים שנלקטו לאורכה בעבר, היא היתה בשימוש כבר לפני יותר מאלפיים שנה.