[ראשית-לכל, ראו קודם הערה (*) למטה]
חֶפֶּר זִנֵּק ממזרח חוֹרֵךְ מישורי רֶצֶ’נוּ מקדיח מַפְעִים מֵימֵי
שִׁי-חוֹר נוכַח פֶּר-נֶפֶר, שוזף פְּנֵי כַּא-כַּא המנופף
אַלָּתוֹ מעיז אנשיו: הבו מים, צְרוּ טַסֵּי בֶּדְזָ’ה לפֶּסֶן, גִּבְלוּ עִסָּה, אֲפוּ
בָּרֶמֶץ, צְקוּ חֶנְכֶּת תוסס פת-בג נִתָּן לנתיני מַלְכֵּנוּ; נָקוּ היטב חֲצֵרִי,
הַבּוֹרָהּ מְעֵבֶר כָּתְלִי; שִׁמְרוּ צַעֲדֵי הַחָ’רְיוֹשָׁה כי מִכֶּמֶת אורחָה תַעֲלֶה!
חֵי חוֹר חוּשוּ כי רֵע חוֹפֵז ברקיע עַד יֶאֱתֵי לַיִל לצליל צקצוק הציקָדות
על גחוני בַמורד אל אוהל חֶמְדַּתִּי בת רצ’נו הנאוה אחליקה בסתר, אותיר
עֲדָיַי וּפְתִילִי וְחוֹתַמִי וְאַלָּתִי לְמַלְכִּי יַעַן בחיקהּ של חַתְחוֹר אֶשְׁכּוֹן עַתָּה לָעָד.
אבד תפי פרת – החודש הראשון של עונת החורף
חפר – השמש בבוקר
רצ’נו – כנען
שי-חור – מֵי (האל) הורוס: נהר, נחל (בשור)
פר-נפר – הבית היפה: הבית המצרי בעין בשור
כא-כא – שמו המשוער של הפקיד הממונה (מצוי על חותם שהתגלה בחפירה)
בדז’ה – תבנית אפייה ללחם
פסן – סוג הלחם שנאפה במקום
חנכת – שיכר (משקה בירה)
הבורה – [בבור שמעבר לקיר נמצאו טביעות החותם].
ח’ריושה – דרי החולות (הנוודים)
כמת – מצרים
רע – אל השמש בגבורתו
אותיר וכו’ – סך הממצא מתא הפקיד.
חתחור – אלת האהבה
19.11.07
(*) בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 של המאה שעברה, פרופ’ רם גופנא ואנוכי חפרנו לסירוגין (בעזרת ג’ו יחזקאל ובוב לוין מקבוץ אורים וחברים נוספים מהאזור) מבנה בודד הבנוי מלבנים, ששימש כתחנת-דרכים מצרית בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, סמוך לנביעות עין בשור, כ-200 מטרים מדרומן (היום בפארק אשכול-הבשור). המבנה כלל את תא הפקיד הממונה (ובו נמצאו ראש האלה שלו וחותמו), ונסמכו מבחוץ אל קירו הדרומי – בית-יוצר לקערות-חרס, מאפיית-לחם ומבשלת שיכר (לחם ושיכר שימשו אז כצידה לדרך ארוכה); בבור האשפה של המבנה נמצאו חותמות (פלומבות) שסגרו על כלי-קיבול שיובאו מבחוץ. בעת החפירה, תחנת הדרכים הזאת הייתה אז ממצא ייחודי בדרום כנען, אך במהלך השנים הסתבר שאתר עין בשור היה רק אחד מרשת של תחנות מצריות בדרום כנען; בנוסף, הוקמה עיר מצרית גדולה ברצועת עזה, דרומית לעיר עזה של ימינו. כנראה שמבחינה כלכלית, אתר עין בשור היתה זרוע של עיר זאת ומשם הגיעו כלי הקיבול החתומים.
דוח החפירה של אתר עין בשור, מאת רם גופנא, התפרסם כספר בשם “חפירות בעין בשור” (באנגלית) בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 1995. בסמוך למבנה המצרי נתגלו גם שרידי מבנים כנעניים, קודמים וגם מאוחרים לו.
את “עריק אהבה בעין בשור” כתבתי בעקבות החפירה ומיד לאחריה, לאור לימודי בקורסים על-אודות מצרים העתיקה באוניברסיטת תל אביב, הדרכות במצרים וביקורים שם שבצעתי בשנים ההם.
החפירה (ושחזורה, בהנהלת אורית בורטניק) מוצגת עם שלטי-הסבר בלב הפארק. האתר עין בשור מצוי בצפונה של מפת אורים (125) של רשות העתיקות. ומספרו 10.
