(נחל בשור ממש לא השתגע: לכל עיקול – קיימת סיבה טובה!)
מאות פעמים ניצבתי עם מטיילים על גדת נחל בשור בין הגשר התלוי למאגרים, כדי להציג בפניהם את התופעה הנדירה של “נחל ללא עמק”; הנחל ניזון (בנוסף לשפכים, לצערנו) מגשמים היורדים הרחק במזרח, והם מקור העוצמה של הזרימות החזקות החותרות ערוץ מרשים במישור “אדיש”. בהזדמנויות האלה הייתי ממשיל את הנחל בקטע זה ל”תעלת ניקוז”, רחמנא ליצלן, המסיעה מים “מנקודה א’ לנקודה ב'” (אם לצטט את ספר הגיאומטריה שלי מכתה ו’).
בשיפוע רצוף (2.1 פרומיל) ובתשתית פריכה (חול, ליס, כּוּרְכּר, אבן-חול רכה וצֶביר חלוקי-נחל בלתי מלוכד) – כפי שאכן פוגש הנחל בדרכו – היינו מצפים לערוץ ישר ואחיד ברוחבו; והנה – הפתעה! בין צאלים לפארק אשכול, הנחל יוצר ששה עיקולים חריפים (בשניים מהם – הנחל זורם ממש “לאחור”!) ומעֵבר לכל עיקול מצטמצם האפיק למֵצר כעין-קניוני. בדיקה נוספת מעלה כי בכל עיקול קיימים מקורות מים – נביעות טבעיות איתנות ובארות שראשוני כוֹריהן לוּטים בערפילי העבר הרחוק.
העיקולים והמֵצרים מצביעים על מאמצים שהנחל השקיע בקטעים אלה בעבר כדי להתגבר על מחסומים בדרכו הימהּ (והים של אז היה הרבה יותר קרוב מאשר “הים של עזה”); די בהצצה בחתכים שבגדות הנחל, תוצאות מאמצי הפריצה של הזרימות, כדי לזהות את אותם מחסומים: נמוך בבסיס האפיק – ולכן גם הקדום ביותר – מצוי סלע הגיר הקירטוני (המופיע קרוב לפני השטח בין צאלים לחצרים). הקירטון באזורנו הוא סלע רך למדי, אך מכיל בתוכו מפלסי-צור צפופים (וכידוע, אבן הצור קשיחה מאוד). פריצת רכס כזה בדרכו של נחל מהווה אתגר קשוח לזרם, כפי שאפשר לראות, למשל, בעיקול ליד צאלים. צפונה משם, במורד הזרם, פורץ הנחל גוש קונגלומרט עצום ולאחריו חסימות אחדות של “סלע-חוף” – סלע קשה שנוצר בעבר הגיאולוגי בנקודות המגע בין החוף והים.
היתקלות הזרם במחסום יוצרת מערבולת שקודחת שקע בתשתית הערוץ; לשקע נסחפים חלוקי-נחל (*) ומתנקזים מים, הן משטפונות החורף והן משכבות נושאות-מים שלתוכן השקע מחופר; המים ממלאים את החללים שבין חלוקי הנחל שבשקע ונובעים לאיטם בשוליו. האוכלוסיה הקדומה “קראה” היטב את המפה הגיאולוגית והגדילה את כמות המים הזמינה על-ידי כריית בארות סמוך לנביעות – כנראה כבר לפני כ-5500 שנים – ובימינו אף נבנו נקזים המתבססים על אותה התופעה.
סמוך לבארות העתיקות שבעיקולים נותרו דקלים אחדים מרניני-נפש, שניטעו בעבר כדי להציב תמרור (**) המורה לעוברי-אורח צמאים: “כאן יש מים! (ובמחיר זול יותר מאשר אצל הנוכל שמחזיק בבאר הסמוכה…)”.
דן גזית
– כל הזכויות על הכותרת השובבה של הרשימה שמורות ליעקב שקולניק.
(*) תזכורת: מקורם של חלוקי הנחל הוא בנחל קדמון שלתוכו מתחתר נחל בשור הנוכחי; אחת ההוכחות לכך היא מציאוּת חלוקים באפיק שמקורם ממסלע הנעדר ממסלולו של נחל בשור כיום.
(**) המלה המקראית (ירמיה לא, 20) “תמרור” באה משורש מ.ר.ר. (כמו “תעלול” משורש ע.ל.ל.) שפירושו גם: לעבור, לחלוף על פְּנֶי(ממש כמו בערבית). לאורך הדרכים העתיקות הוצבו תמרורים בדמות גלי-אבנים בצורות שונות וגם באזורנו אוּתר אחד כזה (ב”דרך הלימס”, בין תל שרוחן לחורבת באר שמע).
פורסם לראשונה ב”ככה זה, גיליון-24″