מבצע “אסף”, הקרב על צפון-מערב הנגב: 5-7.12.1948 (*)
רצה הגורל ובמהלך שנות ה-80 נפגשתי פעמים אחדות עם אלוף (מיל’) מאיר עמית. מאחר והוא ידע על עיסוקַי, תִנָּה בפנַי את מיעוטם של אִזכוּרי קרבות גולני בתחומי המועצה האזורית אשכול (דהיום) ובמזרח רצועת-עזה בימי מלחמת העצמאות: “לחימתהּ של החטיבה שלנו אצלכם עזרה לקבוע את גבולכם והיא כמעט ואינה מופיעה בפרסומים על המלחמה” התלונן. בדקתי את דבריו ואכן, היה מן הצדק בדבריו.
זמן לא-רב לפני השיחה הזאת הסתיים קורס למדריכי ידיעת הארץ בחבל הבשור, שאותו הדרכתי וניהלתי, בבית-ספר-ערב למבוגרים במועצה האזורית אשכול; בסוף הקורס הוסמכו תשעה מדריכים שמלאו את כל חובותיהם. והנה, עלה בי הרעיון להעניק לבוגרי הקורס זכות נדירה ללמוד על מלחמת העצמאות באזורנו מפי הלוחמים עצמם. העליתי את הרעיון בפני מאיר והוא התקבל בברכה וכמובן שהמועצה נרתמה בהתלהבות למבצע. הכוונה היתה לגַיֵּס את מפקדי המחלקות והפלוגות הזמינים מגדודים 12, 13 ו-19 של חטיבת גולני (שנשאו בנטל במבצעי “אסף” ו”חורב”) ולסַיֵּר עמם באתרי הקרבות.
מאיר עמית, משה (“מוּסא”) פלד ומוטה הרלב (ממוזיאון גולני) הגיעו אלי בג’יפ ויצאנו לסיור-הכנה מקדים של המסלול ובנסיון לאתר בתצפית את המוצבים המצריים משנת 1948 סמוך לגדר רצועת-עזה שבהם נערכו קרבות (שכינוייהם הצה”ליים היו 112, 108, 86, 102, “הגר” ו”משלט בית הקברות”). הסיור עצמו התקיים בשבת, 15.5.93 בהשתתפות 16 מפקדים מגולני ובני משפחותיהם, בוגרי הקורס לידיעת הארץ ומשתתפים נוספים מהאזור.
סיפור הרקע: במלחמת העצמאות, פלש הצבא המצרי לארץ ישראל בשני צירים: במערב, ציר מרפיח לאורך שפלת החוף בואךָ תל אביב ובמזרח, ציר מניצנה דרך באר שבע – חברון בואךָ ירושלים. לאחר שצה”ל כבש את באר שבע במבצע “יואב” (אוקטובר 1948), נֻתָּק הציר המזרחי; בתגובה התקדמו המצרים מהרצועה ותפסו את התילים השולטים גָמָה, נוּרַאן (היום בשולי מגן), שָּרוּחֵן וגם מָעוֹן (מערבית לפסיפס), מיקשו דרכים בין הישובים וחיבלו בקו המים. מבצע “אסף” (על-שם אסף שכנאי, מפקד הכתה שנפגעה בשֻׁעוּת – היום משק צאן – שנה קודם לכן) נועד להדוף את המצרים חזרה לרצועת-עזה.
שני כוחות עיקריים (בתוספת יחידות תותחנים ורַגָּמים) השתתפו במבצע: גדוד הפשיטה של חטיבת השריון (שיועד לתקוף) יצא מגבולות וגדוד גדעון מחטיבת גולני (שיועד להתבסס ולהגן) יצא מאורים.
עד צהרי 6 בדצמבר תפסו הכוחות את כל היעדים, אך התקפת-הסחה על עַבַּסָן נכשלה ובעקבותיה תקפו המצרים ללא-הרף במשך יום וחצי, בסיוע של גדוד רגלים ופלוגת טנקים מתוגברת בשריוניות, את נוראן ומעון – תוך הפגזות תותחים ומרגמות. קרב הגבורה שניהלו חיילי גולני הסתיים בהסתערות-רבתי של גדוד הפשיטה בשריוניות, זחל”מים וג’יפים על הכוחות המצריים. לאחר הצלחת מבצע “אסף”, תפסה חטיבת גולני את הקו מול הרצועה ובמבצע “חורב”, בסוף החודש, העסיקה את הכוחות המצריים במערב בעוד צה”ל “מקפל” את הציר המזרחי לעבר סיני. במבצע “אסף” נפלו 5 מחיילי צה”ל ונפצעו 30.
סיור מפקדי גולני, 45 שנים לאחר המבצע, נחל הצלחה; בקרב הלוחמים שררה התרגשות רבה (שהדבּיקה גם את האורחים) וקשה היה לשלוט בזרם הזכרונות האישיים המרתקים כדי לעמוד בלוח הזמנים. למזלנו, אביבה קירשנבאום מאוּרים הקליטה חלק מן הדוברים ונותר לנו תיעוד בלעדי. אני, אישית, חוויתי התפעמות נדירה.
דן גזית
(*) הרשימה מוקדשת לזכרם של האלופים (מיל’) מאיר עמית, 2009-1921 (ראש המוסד, מנכ”ל כוּר, שר בממשלה): מג”ד גדוד 19 של חטיבת גולני; משה-מוסא פלד, 2000-1926 (מפקד גייסות השריון, מנכ”ל רפא”ל): מ”פ פלוגת הג’יפים בגולני.
– ושוב תודה למועצה האזורית אשכול ולמחלקת הביטחון שלהּ, לקבוצים מגן וגבולות ולשוּלה רם מנירים.
פורסם לראשונה ב “ככה זה, גיליון-79”