( “תרבות” זה לא רק ‘תודה-סליחה-בבקשה’)
כבר מראשיתו של המחקר הארכיאולוגי, הבחינו החוקרים כי באלף החמישי לפני הספירה חלה עליה משמעותית בצפיפות המארג הישובי הכפרי ברחבי הארץ; כפועל-יוצא מהשינויים שהתפתחו בתרבות החומרית, קבעו החוקרים כי החלה תקופה חדשה וכינוהּ – “התקופה הכלקוליתית” (ביוונית: כלקוס=נחושת; ליתוס=אבן; על-שם שני חומרי-גלם חשובים ששמשו בחיי היום-יום, במותרות ובפולחן). המבנה החברתי והכלכלי של האוכלוסיה היה מפותח: החברה היתה מורכבת וקיימה פולחני-פריון פרטיים וציבוריים והכלכלה היתה מגוּונת וכללה צייד, מרעה, חקלאות, מלאכות ותעשיות מתכת וצור וכן יחסי-מסחר מפותחים שהשתרעו על פני כל הלבאנט.
מאחר ולא נמצאו עדויות על שימוש בכתב – נמנית התקופה הכלקוליתית על התקופות הפרוטו-היסטוריות (פרוטו=ראשוני: כבר לא קדם-היסטורי אבל עדיין לא היסטורי).
חבל הבשור התחתי היה אחד מאזורי ההתיישבות המועדפים על אנשי התקופה, כמו עוד כמה אזורי-שוליים אקלימיים. מאחר ומחקרי האקלים הקדום אינם מצביעים על הבדלים מהותיים בינו לבין זה של ימינו – יש להניח שה”כלקוליתים” ידעו להפיק מאזורי השוליים את המיטב. מפת התפוצה שלהם באזורנו כללה מאות אתרים ובהם אתרי-חנייה, מקבצי מבנים, כפרים גדולים ומרכזי-התיישבות של ממש. ובנושא מקורות המים – מפי אחד ממורי למדתי כי כדי לייצר זרימה מזערית – אך רצופה – של מים באפיק נחל בשור, לא דרושה הגדלת כמות המשקעים אלא די כי טמפרטורת החורף המינימאלית בדרום הר חברון תרד ב-3-2 מעלות וכך תיווצר כיפת-שלג שתתמיד שבועות ותזין את הנחל.
מאז שהוגדרה התקופה הכלקוליתית, בעשור השלישי של המאה העשרים, חלפו יותר מ-80 שנה; כיום חוקריהּ מזהים בה כרונולוגיה פנימית – הֱוֵי אומר, התפתחות פנימית מהקדום למאוחר – וגם תרבויות אזוריות המתייחדות בצורות מגורים, כלי חרס, מנהגי פולחן וקשרי-חוץ. תרבות כזאת מכוּנה על-שם האיזור שבו הוגדרה לראשונה, למשל – תרבות באר שבע, התרבות הגולנית ו…כן, התרבות הבשורית.
“הכלקוליתים הבשוראים” הגיעו אלינו, כנראה מחוף פלשת, בשלב מוקדם של התקופה. הם התקדמו במעלה נחל בשור ונעצרו בסביבת המגלש ליד המאגרים, לא הרחק מבאר רבובה; כפריהם גדולים למדי, ממוקמים במרומי מצוקי הליס, בתיהם לרוב כרויים למחצה בקרקע וחלק מכלי החרס והאבן שלהם מיוחדים (*).
לצערנו, הבשוראים לא הותירו טקסטים כתובים ולכן לא ברור למה נעצרו היכן שנעצרו: יתכן שבמהלך התקדמותם נפגשו בטריטוריה של הכלקוליתים מתרבות באר שבע שהתקדמו מערבה ונעצרו שם; יתכן שתנאי הקרקע לא התאימו להם; אולי הם נעצרו כי כבר אז היו בעיות בתחבורה הציבורית באשכול…
דן גזית
(*) מסיבה שאינה ברורה לי, מתעלם הספר “הפרהיסטוריה של ארץ ישראל” (אריאל, 2008) מהתרבות הבשורית (אבל לא רק ממנה…).
פורסם לראשונה ב “ככה זה , גיליון-42”