הצעת שילוט היסטורי לאתרים בקיבוץ גבולות

הצעת שילוט היסטורי לאתרים בקיבוץ גבולות

                             (=רשימת השלטים, חלקם ללא פירוט טקסטים)

                                               גירסת  2022  

25 שלטי “כאן פעם היה “…

1. צריף המכבסה (בצפון מגרש החנייה המרכזית).

2. צריף המקלחת הציבורית ובה גם הסתפרו (כנ”ל במערבו).

3. צריף המזכירות שהפך למחסן החשמליה (בחורשה ממזרח לכביש, מערבית לתחנת הדלק).

4. הגדר המערבית של הקיבוץ, היום בלב השכונה הצפונית.

5. מגדל-תצפית ושמירה על העובדים בשדות הצפוניים.

6. מגדל-תצפית מעץ לשמירה על עובדי המטע.

7. “מקלט-לוחמים” צפוני (בצפון שכונת הצעירים, צמוד לכביש).

8. “מקלט-לוחמים” דרומי (לא ברור לי מיקומו המדוייק).

9. “מקלט-לוחמים” מרכזי ובסיס-קשר (ממערב לנשקיה).

10. מקלט תחמושת בלתי-תקני (מדרום ללולים).  11. צריף “מטבח-ילדים”, לידו צריף סידור-עבודה ולידו מגדל המים

הראשון (ממתכת!) שהועבר לפלוג’ה.  12. משק-חי של מערכת החינוך.  13. “קולנוע-קיץ” ממזרח לחדר האוכל.

14. [כאן פעם היה 1955 – 1970] דיר הכבשים, מצפון למוסך.

15.. החזיריה, מצפון-מזרח ללולים.

16. ברז המים הקרים הראשון, על הקיר הדרומי של רפת העגלים הראשונה.

17. מוצב חפור ב”המתנה”, יוני 1967, בצפון מגרש הכדורגל.

18. שני בתי השימוש הציבוריים, ליד הנשקיה וממזרח לצריף האמנויות.

19. משאבת הביוב המרכזית, דרומית לשכונת ההרחבה הראשונה.

20. צריף בית התינוקות הראשון, שהיה מוקף חומת-בטון ועל אתרו נבנה הנוכחי.

21. צריף הארכיאולוגיה הראשון, בשכונת הצריפים.

22. ביתן השמירה המערבי, צמוד לבית מקסיקו הצפוני.

23. השער הדרום-מזרחי – לשעבר שער הכניסה מכיוון צאלים.

24. צריף חדר האוכל + המטבח השני (“הגרמני”).

עמירם אורן צריף חדר האוכל הראשון

 24א. האורווה לסוסי-רכיבה (במזרח שכונת ההרחבה הראשונה).

31  שלטי “לפניכם ניצב…”

25. ביתן השער הראשי – עבודת הגמר של האדריכל יפתח אלוני.

26. בית הקירור + ברז המים הקרים השני + פולימר גבולות + חנות לספרי-יד-שנייה וחנות לבגדי-יד -שנייה + מפעל ביו-בי.

27. מחסן-תבואות ליבולי השדה ולתערובות לרפת + תא במחסן ל”אספקה קטנה” + מחסן של ענף החצר + אולם ספורט + אולפן וידאו + פאב גבולות (שולט).

28. צריף חדר האוכל הראשון + מתפרה ומחסן בגדים (“קומונה”) + מזכירות  והנהלת- חשבונות + משרד ומחסן שלחין + מיועד לשימור (שולט).

29. אורווה + מחסן רעלים + מחסן אופניים.

30. חשמליה + חדר הגנרטור הראשון.

31. מסגריה ומוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות + מחסן ומשרד שלחין; היום נגריה ומחסן.

32. צריף מגורים + מזכירות והנהלת חשבונות + מגורי מתנדבים + משרד ומחסן האורחן והתיירות + משרד “הדרי מעון”.

33. מרפאה + כל-בו (מרכולית) + מועדונית האורחן.

34. צריף ה”מועדון לחבר” הראשון. היום מחסנים (וראו פירוט בסוף).

35. בית השימוש הראשון של חדר האוכל הישן שהועבר בשלמותו למועדון “האסם” ולידו “קוביה” שהיתה המחסן של משק החי.

36. צריף המתפרה.

37. חדר העיון ב”צריף ההורים” (צריף  “אשלים”, צריף ה-CFD) + המשרד של שושנה (שולט).

38. “ארבעת העצים” = כַּארְם א-סַּלָאטִין (שולט).

39.  מקלט לתחמושת (אין לי מיקום מדוייק, מדרום ללולים, מצפון לרפתות).

40. “השער המזרחי” שממנו היו יוצאים לצאלים.

41. בית מגורים “בית הששה”.

42. מגדל להכנת ואכסון תחמיץ להזנת פרות.

43. ריכוז טבעי של אירוס הנגב מצפון לשכונה הצפונית.

44. “מחסן תותחים” לשני תותחים.

45. ביתן (“קוּבּיָה”) מחשב השלחין המקורי.

46. עמדה מחוּפה במתחם בריכת השחייה ועליהּ ניצב  בעבר פסל-ברזל מאת יעקב חיים; מדרום לבריכה, בלב שטח של נטיעות צעירות – תעלת-קשר ועמדות ממוצב הבריכה,  מתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים (גדוד 54).

47. מועדון הנוער: במקורו שימש למגורים: בסוף שנות ה-50 הוסב לבית-תינוקות ושימש ככזה עד בניית בית התינוקות הנוכחי בסוף שנות ה-60.

48. מרפאת גבולות = משרד האורחן והתיירות.

49. רפת-עגלים; היום – מחסנים ומגורי פועלים.

50. “לול א”, הלול הראשון.

51. משאבת הביוב הראשונה של הרפת.

52. החניון של האמבולנס (ליד מספר 32 לעיל).

53. מקלטון לנשק-שלל (צמוד לכביש החברתי).

54. צריף שוודי למגורים + צריף האמנויות (שולט ובתהליך שיפוץ).

55. בריכת-בטון ראשית לאגירת מים לקיבוץ – בתהליך תכנון למיזם תיירותי-תרבותי.

   הצעות מפורטות לשילוט   (בהתאם למיספור האתרים לעיל)

3. כאן ניצב צריף צנוע ששכנו בו המזכירות והנהלת החשבונות בראשית ימיו של הקיבוץ. לקירו הדרומי היה צמוד עמוד-אנטנה עבור מכשיר-קשר (טרם עידן הטלפון). לאחר פינויו בשנות ה-60, שימש כמחסן של החשמליה  כ-20 שנה.

4. כאן עברה הגדר המערבית של הקיבוץ לפני שנבנתה, בשנות ה-70, השכונה הצפונית; אל קירו המערבי של בית מקסיקו לאירוח (שפעם היה בית-ילדים + כיתה) היה צמוד ביתן-שמירה  אל מול הגדר. מולו נרשמה פעם תקרית עם “מסתנן” שנתפס על הגדר.

5. מגדל שמירה, בנוי עץ, ניצב כאן לפיקוח על בטחון העובדים בחלקות שמצפון לקיבוץ עד סוף שנות ה-50. בראש המגדל היתה מרפסת מקורה ובה קיננה חסידה עד שנות ה-70. המגדל התמוטט בראשית שנות ה-2000.

7. “מקלט-לוחמים” צפוני. קבור בעומק. עשוי משלושה צינורות-בטון צמודים בקוטר 1.90 מ’, תוצרת מגדל-גד באשקלון, שבמקורם נוצרו עבור המוביל הארצי. במקלט זה (ועוד אחד מערבית לנשקיה והשלישי באזור הצריפים),  שהותקן לאחר מבצע “קדש” (1956) ובוטל לאחר מלחמת ששת הימים (1967) – מעולם לא נעשה שימוש.

16. על הקיר הדרומי של “רפת העגלים” היה נעוץ ברז המים הקרים הראשון בקיבוץ – מיתקן יקר-ערך ללא תחליף בימים שלפני המקררים והמזגנים. שימש בנאמנות עד שהועבר לקיר הדרומי של בית הקירור, שליד הכניסה לקיבוץ.

35. בית השימוש הראשון של חדר האוכל הישן (הצריף) שהועבר לכאן בשלמותו לשימוש פאב “האסם” ולידו “קוביה” שראשיתה כמשרד ומחסן של משק החי של חברת הילדים (שהיה ממזרח לבריכת השחייה).

37. מהצריפים הראשונים בקיבוץ. משוכניו: חברת הנוער “אשלים” (שנות ה-50); הורים של חברי הקיבוץ (“צריף ההורים”); חברים מגרעין “החוצבים”;  קבוצות מתנדבים משוויץ (“צריף ה- CFD”); משרד לחינוך מיוחד בניהול שושנה; חדר-עיון לסטודנטים בניהול דן; מחסן של הנהלת החשבונות (שולט).

38. “ארבעת העצים” – קבוצת אשלים עתיקים בשם “כארם א-סאלאטין” (“כרם הסולטנים”) שהיוותה את מרכז הרכש של קק”ל בקניית גוש אדמת גבולות (אבו זָבּוּרָה), אליו עלה הקיבוץ בהדרגה מהמצפה בתום מלחמת העצמאות (שולט).

40. השער המזרחי בגדר. מכאן יצאה דרך העפר ההיסטורית מגבולות לצאלים, עד שנסלל כביש  222 בשנת 1960.

44. “מחסן התותחים”, שהוקם על-ידי צה”ל-הגמ”ר (הגנה מרחבית) לאחר מבצע “רותם” (1960); הוחסנו בו שני תותחי-שדה בני 6 ליטראות (שהצטרפו לשני זחל”מים =”נושאי ברן”, שנלקחו שלל במלחמת

“קדש”, היא “מבצע סיני”) שמא המצרים ינסו לפלוש מסיני צפונה…

תוספות: מקרא ל-(34). צריף מגורים “שוודי” שהוסב בראשית שנות ה-50 למועדון / חדר קריאה / חדר חוגים והרצאות. עם בניית המועדון לחבר הוסב למחסנים – לצוללנים, לוועדות שונות, לחנות יד-שנייה + תצוגת חפצים מהעבר ולארכיון פעילות בארכיאולוגיה של הסביבה.

  • צמוד לעמוד הטרנספורמטור ליד בית הגנרטור (מעבר לכביש) – מיתקן עונתי  מפח מגולוון לדייש בוטנים.
  • רצוי מאוד למצוא שיטת-שילוט לשכונת הצריפים כולה, המעמידה אותה כחלק מההיסטוריה של הקיבוץ. כדאי לראות בקיבוץ ניר עוז איך עשו זאת בהצלחה.
ארכיון קיבוץ גבולות שער קיבוץ גבולות בשנות ה 50

השארת תגובה