(וַּאדי מוּלֵיח = “מיטיב” או ואדי עוּסֵיפֶר = “ציפור קטנה” , הוא נחל אופקים)
כקילומטר אחד מצפון למצודת אופקים (“ככה זה” 47), מתמזג אל נחל פטיש (“ככה זה” 73) מדרום-מזרח – נחל אופקים. מגשר הברזל (“ככה זה” 24) – כשני קילומטרים מצפון לשער-אופקים בבסיס חצרים – מתנהל הנחל במתינות באפיק די-עמוק, חתוּר בתוך שכבה פורייה של סחף עבה ואף חוצה בדרכו רכס נמוך של רסק אלמוגים, שהוא זכר להצפה קדומה של הים באקלים חם; אך הגשר הנזכר ו”פארק סיירת שקד” הסמוך אינם אלא ציון לשער המוצא של הנחל, על ששת ערוציו העמוקים, מתוך רמת המישור שעליו ממוקם גם בסיס חצרים. אותם ששה ערוצים ושלוחותיהם, הפרושים כמניפה ענקית (או ככף-יד בת 6 אצבעות), מנקזים כתריסר קילומטרים רבועים המתנשאים כמאה מטרים מעל המישור שבו מתנהל הנחל – בדמות ידית המניפה – בדרכו להתאחד עם נחל פטיש.
המדרגה המודגשת של הפרשי הגובה הללו יוצרת זרימות חזקות בימי החורף ובעקבותיהן הערוצים ברמת חצרים הולכים ומעמיקים וכך מתגלים לאורכם מדרונות חשופים של סלע קירטוני פריך ובתוכו משובצים דרגשי-צור בהירים. במדרונות הללו התבססו מפעלי-מים מסוגים שונים שנבנו ונחצבו בימי-קדם במשך כאלף שנים, בעיקר בין התקופה ההלניסטית לבין התקופה האִסְלאמית הקדומה (מן המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השמינית לספירה).
לרוחבן של רוב ערוצי המשנה החבוקים במדרונות מצויים שרידי סוללות עפר ואבן, צפופות למדי עקב השיפועים החזקים: זוהי עדות לתרבות-מטעים מפותחת שהיתה במקום בעבר ואולי נמשכה אפילו עד אמצע המאה ה-20 – אגרומכניקה המזכירה מאוד את טכנולוגיית הסכרים הקדומים בערוצי צפון הר הנגב. בשולי הערוצים הסכורים מצויים לעיתים גם שרידי בנייה, אך ללא חפירה ארכיאולוגית מסודרת קשה לוודא אם מדובר בבנייני מגורים או במיתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית. בערוצים אחדים נטעה קק”ל בעבר עצים מסוגים שונים, כהמשך ל”פארק סיירת שקד”, ועקב כך השתבשה פה ושם המערכת החקלאית העתיקה.
ניתן לחלק את מפעלי המים העתיקים באגן נחל אופקים שהוזכרו לעיל לארבעה סוגים:
- בארות. באגן נחל אופקים מועטות הבארות, עקב העומק הרב בו מצויים מפלסי המים התת-קרקעיים (האַקְווֹת). בשולי הרמה המבותרת מצויים כיום שרידי שלוש בארות בלבד ועוד שרידים של שלוש בארות נוספות, בסביבת חורבת מנוח, אותרו לאורך ה”ידית” של המניפה, במורד הנחל. נראה שחציבתן של כל הבארות באגן הנחל היא קדומה.
- מאגורות פתוחות וסגורות. מאגורה (“חראבה”) היא מגרעת עמוקה החצובה באפיק הנחל, כשפיתחהּ מצוי מעט מעל אפיק הזרימה ומילוי המים מתבצע בעזרת תעלה ממעלה הזרם. באגן הנחל, באזור הרמה המבותרת, מוכרות חמש מאגורות שבאחת מהן נשמר בשלמות גג הכיסוי הבנוי מעליה ובו שלושה פתחי שאיבה. מאגורה מיוחדת מצויה בצלע הגבעה שעליה ניצבת מצודת אופקים: במקורהּ היתה מחצבה לאבני בניין שעברה הסבה למאגורה. שתי מאגורות מצויות בתחומי בסיס חצרים (ולא ברור לי מצבן כיום).
- אמות-מים חצובות ובנויות. קטעי אמות כאלה השתמרו במקומות אחדים באזור הרמה המבותרת, לאורך האפיק. דרושה בדיקה נוספת כדי ללמוד על תפקודן ויעודן.
- בורות-מים לאיסוף מי-נגר עילי. כתריסר בורות ושרידי בורות ידועים לי כיום באגן הנחל ונראה, לפי טכניקת הבנייה שלהם, שהם בני התקופה הרומית והביזנטית. לדעתי, לא-מעט בורות נסחפו והתכסו במרוצת הדורות.
אבל – אַלְיָה וקוץ בהּ: לאחרונה החל אגן הניקוז של נחל אופקים לסבול מנחת זרועם של “מחפשי אוצרות” בדווים: כנראה הופצה ביניהם שמועה כי בנחל מצוי אוצר כלשהו, וכל שרידי העבר – מפעלי מים, קירות עתיקים, סכרים ואף קברים סובלים מנחת זרועם. סערת חפירות לעומק – לעתים תוך שימוש בציוד כבד – הרס מכוּוָן וחיטוטים בכל השרידים הארכיאולוגיים חולפת על פני אזור יפהפה זה תוך גרימת נזק בלתי הפיך. המוסדות השונים האמורים לטפל בתופעה הפלילית והמכוערת הזאת מודעים היטב לבעיה ולא נותר אלא לקוות לפתרון מהיר.
דן גזית
- ותודה לידידי ויקטור עזרא על עזרתו.
- הגעת לתחנת הרכבת באופקים ויש לך 10 דקות סְפֶּר – מומלץ לגשת רגלית לשפך נחל אופקים אל נחל פטיש: רק 200 מטר מזרחה מהתחנה ותראו איזה יופי.
פורסם לראשונה ב “ככה זה, גיליון-139”