אפיקומן – לא בדיוק מה שחשבתם

אפיקומן – לא בדיוק מה שחשבתם

 

מנהג האפיקומן בסדר הפסח הוא בן אלפי שנים ומקורו בתרבות מצרים העתיקה – כמו הרבה מנהגים אחרים שהקדמונים ההם הורישו לָעולם.

נקדים ונעיר כי גם המלה “סֵדֶר” היא במצרית קדומה ופרושהּ “של החג החשוב” או “של החג הראשי” (SED-ER). כפי שבוודאי שמתם-לב, אין למלה “סדר” בצירוף “סדר-פסח” כל משמעות בעברית (וכמובן שאינה קשורה לסדר הסמלים ב”קערת הסדר”), ועתה העניין ברור.

במיתולוגיה המצרית הקדומה התחולל מאבק בין שני אלים-אחים, סֶת ואוֹסֶר (הידוע יותר בשמו המיוּוָן אוסיריס); בשלב מסוים במאבק, סת בּוֹצֵעַ את אוֹסֶר ל-64 חתיכות (ולמה דווקא 64 זהו סיפור מעניין אחר) ומפזר אותן לכל הרוחות. האלה אֶסְתְּ (=אִיזִיס), אשתו-אחותו הנאמנה של אוסר, מלקטת בשקידה את החתיכות, מחברת אותן מחדש ומפיחה בו רוח-חיים. אוסר מיוצג באמנות המצרית הקדומה כחנוט (מומיה) כסמל למותו שעליו נובטת שעורה  ירוקה– כסמל לתחייתו.

לציון האירוע הזה, נהגו המצרים הקדמונים בחג האביב (עת תחייתו של אוסר) לאפות עוגיות מקמח-שעורים ממותק ולפזר אותן בפינות חשוכות ברחבי הבית; הילדים ליקטו את העוגיות וזכו לקנח בהן את הארוחה. מזכיר לכם משהו ?

ויותר מכך: המנהג הזה עבר גם לנוצרים, כנראה דרך היהדות, וגם הם אוכלים בטקסי הסַקְרָמֶנְט נתחים מאוסיריס – בצורת עוגיות (ויין) כסמל לאחדוּתם עם בשרו (ודמו) של ישוע שמת וקם לתחייה, ממש כמו אוסיריס…

בעיקרו של דבר, שרידי הקניבליזם בכל הטקסים האלה זהים לתפיסה שעצם אכילת בְּשַׂר האנשים הַנַעֲלִים  (שליטים, גיבורים, קדושים) מְנַכֶּסֶת את עוצמתם, גבורתם וקדושתם – בדיוק כמו שהמצרים עשו לאוסיריס (וּלְבֵן-דמותו האל תמוז=דֻמֻזִי), הנוצרים לישוע והיהודים לפרעה המשעבד בתוך “קערת הסדר”: אוכלים לו את הזרוע, הראש (=ביצה), הכבד (=חרוסת), המרה (=מרור/חזרת) והפין (=כרפס) אפשרות אחרת היא כי בקערת הסדר אוכלים את משה המנהיג – הרי מסורת היא כי למשה אין קבר וגם לפרעה אין – הרי הוא בכלל טבע בים… ולא נשכח את האוזניים של המן בפורים… אפילו במקרא יש זכר לקניבליזם הקמאי של אכילת האבות המייסדים אצל העברים (יעקב=ישראל עטוף בעור הגדיים אשר נאכלו – בראשית כז; יעקב נאכל על-ידי בניו מלבד אבר אחד – בראשית לב).

ואל-נא תעקמו את האף: זכרונות הקניבליזם הקמאי טבועים עמוק בַּגֶּנוּם האנושי, אפילו אם הוא רק מטאפורי: הכל מכירים את ביטוי ההתמוגגות מהתינוק החמוד: “איזה מָמִי, לאכול אותך…”; השמעתם על תופעת הפלצנטופאגיה (אכילת-שילייה) אצל יולדות? – אפיקומן, כבר אמרנו ?…

 

דן גזית

 

 

  • וראו גם ב”דף לספרות ולאמנות” בעתון “הארץ”, 24.7.15.
צלחת פסח By: Ze'ev Barkan Via Flicker | CC BY 2.0

תגובה אחת

  1. דורון הגב

    אפשר לקבל מקורות ואישושים? איפה אפשר למצוא מילון מצרית עתיקה לאטימולוגיה של סדר. הרי סדרים ושדרה מופיעים בתנ”ך, ושדרה אולי מקורה מצרי אבל מאטימולוגיה שלא קשורה לחג.
    לידיעתי למיתוס סת ואוסיריס יש המון גרסאות, רק כמה מספרות על חיתוך הגופה, ואילו במספרים שונים ולא בנמצא דווקא 64.

השארת תגובה