תרצו או לא – אגדה כבר יש כאן

תרצו או לא – אגדה כבר יש כאן

(מועצה אזורית אשכול על-שם…. תיאודור הרצל ?!)

 

רשימה זאת מבוססת על מחקרו של ידידי איש ידיעת הארץ יהודה זיו; תודתי לו על הסכמתו לשימוש בו . המחקר פורסם לראשונה ב"אופקים בגיאוגרפיה", אוניברסיטת חיפה, תשמ"ה.

 

                                                 * * *

       המשפט הפותח את סעיף "תולדות המועצה" באתר שלהּ באינטרנט, הוא כדלקמן: "המועצה האזורית אשכול הוקמה בשנת 1951 ונקראה "חבל מעון". בשנת 1969 הוסב שמהּ ל"אשכול" ע"ש ראש הממשלה השלישי – לוי אשכול ז"ל". הקביעה הזאת מחמיצה שלב הרבה יותר קדום בקביעת שם המועצה, עוד לפני שנולדה כישוּת מוניציפּאלית, ומעשה שהיה – כך היה:

ב-5.8.1946 (!) החליטה הנהלת הקק"ל – לציון יובל להופעת ספרו של בנימין זאב הרצל "מדינת היהודים" – לקרוא על שם חוזה המדינה "חבל-ארץ ובו גוש ישובים על אדמת הלאום". בהמשך להחלטה זאת, ב-2.6.47 הוחלט בקק"ל לקרוא בשם "חבל הרצל" לסביבת רביבים – גוש של כ-50.000 דונם. גם הפעם ההחלטה התמוססה ונשארה על-גבי הנייר בלבד.

עם קום המדינה ולאחר תום הקרבות, שבה ודנה הקק"ל בנושא והוחלט: "השם חבל הרצל יינתן לחבל-ארץ בנגב – הכולל 300.000 דונם – מנירעם עד נירים". אחרי כחודש הציעה ההנהלה הציונית לקבוע את חבל הרצל ב"שטח של 400.000 דונם ליד גבולות". בישיבה נשמעו אז קולות כגון "אי-אפשר לקרוא את שמו של הרצל על מִדְבָּר ומוטב לעשות זאת בגליל" ו"עדיף לקשור את החבל עם נחלת בנימין" (כשמו הפרטי של הרצל) והוחלט: "לבוא בדברים עם הממשלה בנוגע ליחידה אדמיניסטרטיבית מכובדת שייקרא עליה שמו של הרצל". במקביל, "הוועדה לשמות ישובים" של הקק"ל אישרה ביום 24.7.49 את השם "חבל הרצל" ל"חבל-ארץ בנגב הנמצא בין וואדי שֶׁנֶק [נחל בשור], הגבול המצרי ובין סביבות חלוצה" וביקשה מהממשלה "לרשום את השטח הזה בשם חבל הרצל במפות הממשלתיות ולהכריזו כיחידה אדמיניסטרטיבית מיוחדת". לבקשה מצורפת מפת-איתור והיא דומה להפליא למפת המועצה האזורית אשכול כיום!

מיד עם תום מלחמת העצמאות, הקים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ועדה ממשלתית מיוחדת שהוטל עליה "לקבוע שמות עבריים לכל המקומות, ההרים, העמקים, המעיינות, הדרכים וכו' בשטח הנגב". כותב יהודה זיו: תוך עשרה חודשים בלבד נתכנסה הוועדה ל-29 (!) ישיבות וקבעה בהן 561 שמות שנדפסו במפת-נגב חדשה (בינואר 1951) וקיבלו אישור רשמי. השם הראשון (!) שֶׁדָּנוּ בו היה "חבל הרצל" והוא אושר בגבולות המוצעים דלעיל.

אך, מעשה-שטן: גם במפת הנגב המוזכרת וגם במפת היובל החגיגית שפורסמה לקראת יובל הקק"ל (סוף 1951) – אין זכר לשם "חבל הרצל", אעפ"י שדנו בו בשלוש מישיבותיהּ של הוועדה! לא זאת אף זאת: ביומני יוסף וָיְץ, יו"ר הנהלת קק"ל, שתיעד בקפדנות את כל ישיבות ועדת השמות – לא מוזכרות כלל שלוש הישיבות הללו!

ביום 8.3.51 התכנסה לראשונה "וועדת-שמות ממשלתית אשר החלטותיהּ תחייבנה את מוסדות המדינה"; בוועדה הממשלתית הרשמית החדשה התמזגו "וועדת שמות היישובים" של הקק"ל עם "הוועדה לקביעת שמות בנגב" של בן גוריון. אחד מ"האבות המייסדים" של ידיעת הארץ, יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), היה חבר בוועדה הממשלתית החדשה הזאת אך משום-מה התעלם לחלוטין מהשם "חבל הרצל" בכל פרסומיו הרבים והמפורטים על הנגב.

היחיד שהתייחס להחלטה על השם הרשמי "חבל הרצל" היה הגיאוגרף העברי המודרני הראשון אברהם-יעקב בְּרָוֶר במפתו שפורסמה בהוצאת "יבנה"  באוגוסט 1949. מפת ברוור "מושכת" את גבולו המזרחי של חבל הרצל עד חצרים (כדי לכלול בה את כל הישובים העבריים שהיו אז באזור) וכך מספחת למועצה האזורית אשכול גם את שטחי האימונים צפונית למחנות צאלים…

בישיבת וועדת השמות הממשלתית ביום  27.5.51 – פחות משנתיים לאחר ההכרזות החגיגיות על הולדת חבל הרצל – נולדה מועצה אזורית חדשה בנגב, בין רצועת עזה לנחל בשור והוחלט לקרוא להּ "חבל מעון", בהמלצת… זאב וילנאי, ה"אוּרים ותוּמים" של ידיעת הארץ! האם כל חברי הוועדה שכחו את החלטתם-הם או שארעה כאן התעלמות מכוונת?

צילום: חיים שטייר via flickr | CC BY-NC-ND 2.0

מועצה אזורית "חבל מעון" הוכרזה ביום 27.11.51, כשגבולותיהּ כמעט חופפים את גבולות חבל הרצל המוצע (בתוספת רעים ובארי שמצפון לנחל בשור שהיה, כזכור, גבולו המקורי של חבל הרצל); כנזכר לעיל, בשנת 1969 הוסב שמה של המועצה האזורית חבל מעון ל-אשכול. זהו לא המקרה היחיד שבו שמו של לוי אשכול נקרא אחרי פטירתו על מקום שבעצם נשא במקורו שם אחר …

שואל יהודה זיו, עורך המחקר: האם חל פיחות בערכו הלאומי של הרצל מאז קמה מדינת ישראל, משנתגשם חזונו ואת ה"ציונות" החלו מציינים בתוך גרשיים? סקר סטטיסטי של שמות הרחובות על שם הרצל שערך זיו , מצביע על כך שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, כלומר ה"שער של הרצל" (כהגדרתו של זיו) נשאר כמעט יציב. ובכן, מה קרה דווקא לחבל הרצל? אולי הרצל חזה גם שהמועצה האזורית אשכול "תזכה" – יחד עם שכנותיהּ – ליחס מתנכר מהמדינה שהוא-עצמו חזה ולכן דאג ממרום הר הרצל להסרת שמו?

אבל לא הכל שחור: ברישומי הסוכנות היהודית, כינוּיָם של השטחים החקלאיים שבין באר שמע לחצרים הוא "לב הנגב"; ומהו "לב קטן" בגרמנית? – הרצל!… (ובכתיב יידי: הערצל). הצדק ההיסטורי ניצח, אפילו אם התגנב בדלת האחורית…

דן גזית

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-114"

 

השארת תגובה