תאומים, אך לא זהים

תאומים, אך לא זהים

            (באמת, למה להביך את הארכיאולוגים בהקמת צמד ערים סמוכות ?)

בשטפו התיכון של נחל גרר, על גדתו הימנית, מצויים שני תִלים עתיקי-יומין בשכנות: תל שֶׂרַע (שריעה = "אגן השקיית [העדרים]") ומערבה לו – תל הרוֹר ("תל אבּוּ הוּרֵירה", על-שם קדוש מוסלמי שקִברו – על פי אחת המסורות – ניצב בראש התל). בשני התלים נערכו חפירות ארכיאולוגיות (על-ידי אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע) לפני שנים רבות ולמרבה הצער, תוצאותיהן עדיין לא פורסמו במלואן אך הדוחות החלקיים מאפשרים מעקב סביר אחר תולדותיהם. הסמיכות בין התלים – רק שבעה קילומטרים – היא סבירה לחלוטין אם היינו דנים בחבל הים-תיכוני הפורה של הארץ, שם מרחק-הליכה של כשעה היה מקובל בין הישוב לשדותיו המרוחקים ביותר; אך במארג הישובי של הנגב הצחיח למדי ודל האוכלוסין, סמיכות כזאת היא יוצאת-דופן בימים שקדמו לתקופה הביזנטית (שאז הטכנולוגיות האגרריות החדשות אִפשרו ניצול יותר יעיל של הקרקע) ולכן היא מעוררת תמיהה באשר לסיבותיהּ.

אפיק נחל גרר בקרבת תל שרע נראה כמו כל נחל אחר בשוליים הגִבעיים של מישור החוף, אך במחצית הדרך משרע להרור הוא משנה כיוון בפיתול חד דרומה וחודר דרך שכבת הלֵיס העבה של מישורי חבל הבשור תוך יצירת מצוקי-גדות גבוהים. יש להניח שבעקבות שינוי התשתית – גם זמינות המים באפיק השתנתה; רמזים לכך הם שמו הערבי של תל שרע שבקרבתו נביעות אחדות, לעומת  תושבי תל הרור שנאלצו לכרות באר בשולי התל כבר באלף השני לפנה"ס. גם בדיקת מפות הקרקעות מעלה – לא במפתיע – הבדלים בין אדמות הליס העמוק והשטוח סביב תל הרור לבין הקרקעות החרסיתיות, המכילות מוצרי-בלייה של גיר קירטוני, המקיפות את תל שרע.

קרקע שונה וזמינות-מים שונה משפיעות על פוטנציאל הגידולים (תבואות, מטעים, גידולי-שלחין, מקנה), כלומר – על כלכלות שונות ולכן גם על העדפות ישוביות שונות של אוכלוסין; ואכן, בדיקת רצף נוכחות בשני התלים, הדומים לכאורה, מצביעה על אי-שויון: למשל – בתל הרור היה קיים רצף נוכחות מהאלף הרביעי ועד המאה ה-15 לפנה"ס ומכאן ואילך התיישבות מצומצמת ולא רציפה עד הכיבוש האשורי, אך בתקופת הברזל א' (ה"פלשתית") היה בתל כפר צפוף (ומבוצר?).

לעומתו, בתל שרע (שהתחיל את חייו כחברו באלף הרביעי), קיים פער ישובי בן כ-1500 שנה בין שלהי האלף הרביעי לבין המאה ה-17 לפנה"ס, בתקופת הברזל א' הוקמו בו מבנים בודדים בלבד ולאחריהּ שב ופרח הישוב. בתקופות הרומית והביזנטית נכלל תל שרע בתוך איזור בינוי ברמת כפר שמריהו (וילות, רצפות-פסיפס, בית מרחץ, כנסיה) לעומת תל הרור, שהתנשא כמזכרת לעבר מפואר בלב השממה.

ומה אכפת לי, בעצם, אם שני התלים היו תאומים-זהים או רק אחים חורגים ? זה חשוב, כי "היחס המשפחתי" ביניהם – א: משפיע על ההצעות לזהויָּם; ב: מצביע על אפשרות שגבול אֶתני עבר ביניהם לעתים כי לפי המקרא – כובשים, מַטּוֹת ועממים לא מעטים שכנו, או חלפו, בצפון-מערב הנגב: מצרים, שמעונים, יהודאים, אדומים, פלישתים, כרתים, עמלקים, מעונים, ערבים, כושים, עַוִּים, קְנִזִּים, כְּלֵבִים, ירחמיאלים, קֵינים ואולי עוד; ג: מעניק פרספקטיבה לבחינה דומה של "זוגות" ישובים קדומים נוספים  ו-ד: תורם להבנת הגיאוגרפיה ההיסטורית של צפון הנגב.

דן גזית (*)

(*) בעת הכנת הרשימה היו לנגד עיני: אטלס כרטא לתקופת המקרא (1964), אטלס ישראל החדש (1995), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל (1992), אטלס הנגב (1986), מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל, חוברת י"א (תשמ"ה), חבל הבשור –  נתונים פיזיים כללים: הסוכנות היהודית, המחלקה להתיישבות חקלאית (תשכ"א) והאטלס המקראי החדש באנגלית (א' רייני, 2006).

 

פורסם לראשונה ב"ככה זה, גיליון-37"

By: Christopher Michel Via Wikimedia | cc-by-2.0
Marian and Vivian Brown

תגובה אחת

  1. נחל גרר ויובליו: הנחלים קמה, צידה, הגדי, פטיש ושמריה - עמירם במשעולי ישראל הגב

    […] בשטפו התיכון של נחל גרר, על גדתו הימנית, מצויים שני תִלים עתיקי-יומין בשכנות: תל שֶׂרַע (שריעה = "אגן השקיית [העדרים]") ומערבה לו – תל הרוֹר ("תל אבּוּ הוּרֵירה", על-שם קדוש מוסלמי שקִברו – על פי אחת המסורות – ניצב בראש התל). בשני התלים נערכו חפירות ארכיאולוגיות (על-ידי אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע) לפני שנים רבות ולמרבה הצער, תוצאותיהן עדיין לא פורסמו במלואן אך הדוחות החלקיים מאפשרים מעקב סביר אחר תולדותיהם. הסמיכות בין התלים – רק שבעה קילומטרים – היא סבירה לחלוטין אם היינו דנים בחבל הים-תיכוני הפורה של הארץ, שם מרחק-הליכה של כשעה היה מקובל בין הישוב לשדותיו המרוחקים ביותר; אך במארג הישובי של הנגב הצחיח למדי ודל האוכלוסין, סמיכות כזאת היא יוצאת-דופן בימים שקדמו לתקופה הביזנטית (שאז הטכנולוגיות האגרריות החדשות אִפשרו ניצול יותר יעיל של הקרקע) ולכן היא מעוררת תמיהה באשר לסיבותיהּ. אפיק נחל גרר בקרבת תל שרע נראה כמו כל נחל אחר בשוליים הגִבעיים של מישור החוף, אך במחצית הדרך משרע להרור הוא משנה כיוון בפיתול חד דרומה וחודר דרך שכבת הלֵיס העבה של מישורי חבל הבשור תוך יצירת מצוקי-גדות גבוהים. יש להניח שבעקבות שינוי התשתית – גם זמינות המים באפיק השתנתה; רמזים לכך הם שמו הערבי של תל שרע שבקרבתו נביעות אחדות, לעומת  תושבי תל הרור שנאלצו לכרות באר בשולי התל כבר באלף השני לפנה"ס. גם בדיקת מפות הקרקעות מעלה – לא במפתיע – הבדלים בין אדמות הליס העמוק והשטוח סביב תל הרור לבין הקרקעות החרסיתיות, המכילות מוצרי-בלייה של גיר קירטוני, המקיפות את תל שרע. קרקע שונה וזמינות-מים שונה משפיעות על פוטנציאל הגידולים (תבואות, מטעים, גידולי-שלחין, מקנה), כלומר – על כלכלות שונות ולכן גם על העדפות ישוביות שונות של אוכלוסין; ואכן, בדיקת רצף נוכחות בשני התלים, הדומים לכאורה, מצביעה על אי-שויון. בתל הרור היה קיים רצף נוכחות מהאלף הרביעי ועד המאה ה-15 לפנה"ס ומכאן ואילך התיישבות מצומצמת ולא רציפה עד הכיבוש האשורי, אך בתקופת הברזל א' (ה"פלשתית") היה בתל כפר צפוף (ומבוצר?). לעומתו, בתל שרע (שהתחיל את חייו כחברו באלף הרביעי), קיים פער ישובי בן כ-1500 שנה בין שלהי האלף הרביעי לבין המאה ה-17 לפנה"ס, בתקופת הברזל א' הוקמו בו מבנים בודדים בלבד ולאחריהּ שב ופרח הישוב. בתקופות הרומית והביזנטית נכלל תל שרע בתוך איזור בינוי ברמת כפר שמריהו (וילות, רצפות-פסיפס, בית מרחץ, כנסיה) לעומת תל הרור, שהתנשא כמזכרת לעבר מפואר בלב השממה. ומה אכפת לי, בעצם, אם שני התלים היו תאומים-זהים או רק אחים חורגים ? זה חשוב, כי "היחס המשפחתי" ביניהם – א: משפיע על ההצעות לזיהוים; ב: מצביע על אפשרות שגבול אֶתני עבר ביניהם לעתים כי לפי המקרא – כובשים, מַטּוֹת ועממים לא מעטים שכנו, או חלפו, בצפון-מערב הנגב: מצרים, שמעונים, יהודאים, אדומים, פלישתים, כרתים, עמלקים, מעונים, ערבים, כושים, עַוִּים, קְנִזִּים, כְּלֵבִים, ירחמיאלים, קֵינים ואולי עוד; ג: מעניק פרספקטיבה לבחינה דומה של "זוגות" ישובים קדומים נוספים  ו-ד: תורם להבנת הגיאוגרפיה ההיסטורית של צפון הנגב. המקור: דן גזית: תאומים, אך לא זהים […]

השארת תגובה