‘שפשוף קל ונעים?…’

 ‘שפשוף קל ונעים?…’

(ניסוי מקומי במחילות קְדַם-היסטוריות)

 

הידע שלנו על התַּרְבּוּיות הקדם-היסטוריות נאלץ, בהרבה מקרים, להישען על חקר שבטים נידחים שעדיין לא הושפעו מהציביליזציה המודרנית ועדיין משתמשים ב”חומרים מן הטבע” בלבד. כך, למשל, למדנו על השימוש בגרזני-אבן – הדומים להפליא בצורתם לגרזני המתכת המודרניים – לבירוא יערות ובכלל לעבודות בעץ, מחציבת חלל בבולי עצים והתקנתם לסירות ועד לפיסול עמודי-טוֹטֶם.

השימוש בגרזני-אבן במזרח התיכון החל לפני כ-12 אלף שנים והתגבר מאוד – בעיקר באבן-צוֹר כחומר-גלם (“ככה זה” 17) – לקראת האלף הרביעי לפני הספירה, ערב המצאת האָרָד (ברונזה) שתפס את מקום הצור. בתקופה זאת התפתחה לשיא “משפחת הכלים הדוּ-פָּנִיִים” (כלומר, המעובדים בשני צידיהם) ובהם הגרזן (הסימטרי), הכֵּילָף/מעדר (שצידו האחד מיוּשר) והאִזְמֵל/מִפְסֶלֶת (צר וארוך).

בדיקה קפדנית של מִמְצָא מכלולי הצור בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות, מגלה כי חלק מ”משפחת הכלים הדו-פניים” – שגוֹדלוֹ והֶרְכֵּבו היחסי משתנה מאתר לאתר – עבר תהליך של הַחְלקה על-ידי ליטוש: ברוב הגרזנים לוטשה רק החֻרְפָּה (החלק הפעיל, הלהב) אך נמצאו גם גרזנים מלוטשים כליל. מחקר השבטים הנידחים מלמד כי ליטוש כְּלֵי צור מתבצע בשחיקה ממושכת ומייגעת על לוחות של אבן-חול (ויש לזכור כי צור קשה יותר מפלדה!).

גרזני צור Gazit | אבני גזית

מחקרים אחדים דנים במטרת השחיקה שהוענקה לגרזני הצור: הובעו בהם דעות לכאן ולכאן ואם נסכם אותם – א. ליטוש החורפה מיועד להקנות לגרזן דיוק בעיבוד העץ; ב. ליטוש גוף הגרזן מקל על הרכבת ידית; ג. הבוהַק של הגרזן המלוטש מעלה את ערכו; ו-ד. הליטוש קשור בתפקוּד פולחני-מאגי.

להב גרזן צור מתקופת האבן המאוחרת Dr. Henning Krämer, Geesthacht via wikimedia | CC BY-SA 3.0

וכאן נכנס גורם נוסף למשוואה גרזן-צור=ליטוש, והוא מערכות של מחילות, כרויות באדמת הלֵס מתחת לאתרים הגדולים בצפון הנגב (כולל בחבל הבשור), בני האלף הרביעי לפני הספירה (=”התקופה הכלקוליתית, תרבות באר שבע”). עדיין לא הובררה סופית מטרת המחילות הנפוצות הללו (מגורים? מלאכה? איכסון? מסתור?) ודרכי השימוש בהן, אך על קירותיהן נראים בבירור סימני הכלים שבהם השתמשו בכְרִייַתָן והם היו ללא ספק גרזנים וכילפות!

ואז עלה בי הרעיון: בשנת 1985 לקחתי גרזן-צור בלתי מלוטש, בן התקופה הנזכרת לעיל ובמשך 4 שעות נברתי בעזרתו בתוך מצוק של לֵס ליד קיבוץ גבולות, וכמצוּפה – הגרזן לוטש בחלקו, בעיקר על חורפתו וקרוב אליה. מכאן שאפשר להוסיף לרשימת המחקרים על 4 סיבות אפשריות לליטוש את – ה. הליטוש יכול להיווצר מעצמו, כפועַל-יוצא מפעולת כרייה בתוך הלֵס של צפון הנגב (- ולכן הסיבות לליטוש  א, ב, ג ו-ד שנמנו לעיל – בחלקן אולי מדוּמיינות!).

כתבתי על כך מחקר (המתועד בצילומים שבוצעו במהלך הכרייה) והוא התפרסם שנה לאחר מכן בכתב העת “מכמנים” מס’ 3, בהוצאת אוניברסיטת חיפה, ובעקבותיו הוזמנתי להרצות על התגלית. על זה אמרו אבותינו: מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ.

דן גזית.

 

למעמיקים: מומלצת עבודת הד”ר של רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב, 2000: “גרזני צור ואבן כסמנים תרבותיים”.

 

פורסם לראשונה ב “ככה זה , גיליון-130”

 

השארת תגובה