קטע של כתובת נבאטית מונומנטאלית מתל פארעה הדרומי (שרוחן)

קטע של כתובת נבאטית מונומנטאלית מתל פארעה הדרומי (שרוחן)

מבוא:

בשנת 1978, בעת ביצוע סקר ארכיאולוגי (1), מצא המחבר על פני השטח בתל שרוחן (נ"צ 10070-07700) שבר-אבן מסותת ומוחלק, דמוי-לבֵנה, ועליו שרידי חריטות. הממצא נלקט על חלקו הגבוה של התל, במערבו, באזור שלא נחפר על ידי פיטרי אך מצוי בסמוך להפרעות שחלו בתל במהלך הדורות האחרונים (2). צילום: דן גזית

admin | אבני גזית

בבדיקה מחודשת שנערכה בשנת 2010 נמצא שהחריטות הנן שרידי אותיות (איור א'). איור: דן גזית

 

תאור הכתובת:

אורך הקטע הנותר מהאבן הוא כ-12 ס"מ, רוחבו כ-11 ס"מ ועוביו כ-6 ס"מ. האבן מוחלקת בקפדנות בשטחהּ העליון ובצלעותיהּ אך חלקהּ התחתון רק מסותת בגסות. בגובהן, שתי צלעות האורך של האבן אינן מקבילות במדוייק ונוטות בזווית של 5-8 מעלות מהזווית הישרה (3).

האות המוקפת משלושה צדדים במסגרת (גובהה כ-42 מ"מ) היא כ' או ב' נבאטית ולפניה קטע מהצד השמאלי של האות מ', כפי שהן מופיעות בכתובות מסוגננות מן המאה הראשונה לפנה"ס (4), משלהי התקופה הנבאטית הקדומה.

הכתובת מוקפת בקו-שוליים שעוביו כ-10 מ"מ היוצר מסגרת חרוטה, בעלת חתך "U" רדוד, שעומקו כ-3 מ"מ. המסגרת מוּתווה בקווים ישרים ובזוויות ישרות במקביל לשולי האבן, במרווח של כ-10 מ"מ מעל ומתחת לאותיות וכ-20 מ"מ משוּלי האות האחרונה. עומק קווי המסגרת המאוזנים רב יותר מאשר עומק הקו האנכי. עומק חריטת האות האחרונה הוא כ-1 מ"מ ועובי החריטה שלהּ כ-2 מ"מ. חריטת האות האחרת היא יותר עמוקה ויותר רחבה.

דיון:

לפי מחקריו של א' נגב, במאה הראשונה לפני הספירה התעמקה והתעצמה אחיזת הנבאטים בנגב ובסיני (5), אך הסקרים הארכיאולוגיים בחבל הבשור התחתי מצביעים על דלות מודגשת בנוכחות קרמיקה נבאטית באזור זה בתקופת המעבר בין התקופה ההלניסטית לבין המאה הראשונה לספירה (6). רק באתרים ספורים נלקטו חרסים נבאטיים בודדים (7).

במהלך המאה הראשונה לספירה ובעיקר בשליש הראשון של המאה השניה, הוקם בתל שרוחן מִתווה נרחב ומורכב של מבנים, חלקם מבוצר, ותועדה פעילות אינטנסיבית סביבותיו (8). לא מן הנמנע הוא כי בחלק מהפעילות הענֵפה הזאת הייתה מעורבת אוכלוסיה נבאטית ולהּ אולי יש ליָחֵס את הכתובת. ההשקעה בעיצוב הכתובת מלמדת כי היא אינה גראפיטי מקרי אלא בעלת משמעות ולכן בא השימוש באותיות ארכאיות למחצה, בנות דורות אחדים קודם לכן, כדי להאדיר את חשיבותהּ (9).

 

הערות ומקורות:

  1. גזית, ד'. תשנ"ו. סקר ארכיאולוגי של ישראל – מפת אורים (125). רשות העתיקות, ירושלים.
  2. ישראלי, י'. 1992. פארעה, תל (דרום). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 4. ירושלים: 1296-1293 ושם ביבליוגרפיה מפורטת. ההפרעות הן: קברים אסלאמיים מהמאה ה-19, התבצרות עות'מאנית ובריטית ב-1917, הקמת נקודת טריאנגולציה ב-1923, התבצרות מצרית ב-1948, התבצרות ב"מבצע רותם" ב-1960 וחידוש נקודת הטריאנגולציה על-ידי אגף המדידות של ישראל ב-1993.
  3. סוג המסלע של האבן הוא "אבן-חול ימית מסִדרת פלשת ימית". בבסיס התל חשוף מִסְלע כזה: ניר, ד'. תשל"א. גיאומורפולוגיה של ארץ ישראל. ירושלים: 76-75. נראה שהאבן הושפעה מקירבה יתירה לאש. הממצא מאוכסן בקיבוץ גבולות.
  4. נוה, י'. תשמ"ט. ראשית תולדותיו של האלפבית. ירושלים: 152-148. צרוף האותיות מ-ב\כ מעלה את האפשרות להשלמת ש-ל-מ כמלת-פתיחה לכתובת (כמו בהרבה כתובות נבאטיות) ואחריהּ כ' כאות-פותחת למלה נוספת (למשל, השם הפרטי "כלבו") שהמשכהּ בשורה הבאה או באבן הבאה, ללא סימן-הפסק בין המלים כמקובל בכתובות אלה. אפשרות נוספת היא שהצירוף מ-ב שייך לשם פרטי (למשל, השם הנבאטי "אלמבקרו"). בשני המקרים, האבן היתה כנראה חלק מנדבך ולכן למסגרת התוחמת (שהיא נדירה בכתובות הנבאטיות) דרוּש הסבר. ראו: נגב, א'. תש"מ. כתובות דרום-סיני. בתוך: משל, ז' ופינקלשטיין, י' (עורכים). קדמוניות סיני: 378-333. תל אביב: 344, 357, 360.
  5. נגב, א'. תשל"ט. הנבאטים בנגב. בתוך: שמואלי, א' וגרדוס, י' (עורכים). ארץ הנגב – אדם ומדבר א': 269-226. תל אביב: 232. ולעניין זה, ראו גם את מאמרו של י' פטריך בקתדרה 146 (תשע"ג), ע' 26-8.
  6. לעיל, הערה 1: 15; מפות נירים (112) ומפת פטיש (121): א' גת, בע"פ; מפת צאלים (129) מאת המחבר ומפת נירים מאת א' גת תועלינה במהלך שנת 2013 לאתר האינטרנט של רשות העתיקות.
  7. לעיל, הערה 1: 80; Vogel, E. K. 1975. Negev Survey of Nelson Glueck – Summary. EI 12: 1*-17*.

נ' גליק, בע"פ (אוגוסט 1964);BASOR 179 (1965), p.18

  1. Beth-Pelet I: 20-21.; גזית, ד'. 1989. מפעלות הרומאים בסביבת תל פארעה דרום (שרוחן) – בעקבות הסקר. הקונגרס הארכיאולוגי ה-15 בישראל (תקצירי הרצאות): 10.
  2. בשנת 2010 זיהה המחבר כתובת נבאטית ארוכה, חרוטה על-גבי חוליית-עמוד מחורבת מעון (כ-8 ק"מ מצפון-מערב לתל שרוחן). הכתובת, המצויה באוסף העתיקות של קיבוץ ניר עוז, עדיין לא פוענחה.

פרופ' יוסף נוה הציע למחבר בשיחתו עמו ביום  24.2.2010 לנסות לשקול את האפשרות כי באבן מתל שרוחן, האות השלמה היא כ' שומרונית. המחבר מודה לו על קריאת הרשימה ועל הערתו.

דן גזית

*****

 

 

 

 

 

השארת תגובה