‘משלושה יוצא אחד’

‘משלושה יוצא אחד’

(מידה טובה היא לא רק תכונת-אופי)

באדיבות ארנון אבני

כידוע, השלטון נשען על אדני המִסים. המס הקל ביותר להטלה הוא מס על קרקע, כי נחלה אי-אפשר להסתיר או להבריח; לכן, הפעולה הבסיסית של כל שלטון חפץ-חיים הוא לבצע קדסטר (=מפקד לצרכי מיסוי) קרקעות. מינהל מושחת ועצל ימצא שיטות מושחתות ועצלות לביצוע קדסטר (“לפלוני אדמת שלחין מגבול הוואדי ומשם לעץ הגדול ועד לסלע הלבן, ומעל הסלע – אדמת טרשים למרעה עד ראש הגבעה, ולכן ישלם 20 זהובים לשנה מס על האדמה ועוד 10 על מי הגשם שזורמים במדרון אל נחלתו”) – כפי שהיה מקובל באימפריה העות’מאנית עוד במהלך המאה ה-19; אבל  ציויליזציה מפותחת המכבדת את החוק (כמו מצרים העתיקה כבר לפני 5500 שנה) השתמשה בטריגונומטריה (=מתימטיקה העוסקת ביחסים הקבועים שבין צלעות לבין הזוויות של משולשים) וכך הונחו היסודות למיפוי המודרני ולקדסטר המדויק.

הפעם הראשונה שחלקים מארץ-ישראל נמדדו בשיטת הטריאנגוּלציה (=חלוקה למשולשים וחישוב שטחיהם לפי אורך הצלע וגודל הזוויות) היתה בידי מהנדסיו של נפוליון כשפלש לארץ בשנת 1799. העבודה לא הושלמה, היתה לא מדוייקת וגם טעתה במיקום הקואורדינטות (=קווי האורך והרוחב) הגלובאליות, אך לפחות היה זה נסיון מרשים…

רק לאחר 78 שנים נסתיימה מדידה מדוייקת יותר, שנמשכה שש שנים וכללה גם מדידת גבהים – המתיחסת לגובה פני הים – ותיקוני עיווּתים (הנוצרים בגלל כדוריוּת פני האדמה) על-ידי תצפיות אסטרונומיות. את עבודת הנמלים הזאת עשו צוותים בריטיים מטעם “הקרן לחקירת פלסטינה” (P.E.F.). המפה הזאת (משנת 1877!) היתה בסיס לכל מפות הארץ ששימשו את החוקרים, המודדים והלוחמים עליהּ עד לאחר המלחמה העולמית הראשונה (משני צידי המתרס…) כאשר כל משתמש מוסיף, מתקן מעיר ומאיר.

בשנת 1921 התחיל השלטון הבריטי החדש בארץ לשקם את המדידות: הארץ חולקה ל-120 משולשים בדרגה ראשונה, שחולקו אף הם לשלוש רמות וביחד נוצרו כ-120 אלף משולשים שפינותיהם עוגנו בשטח ביתדות, המהוות נקודת-מוצא לכל מדידה נוספת. את המשולש הראשון סימנו ומדדו סביב משטרת עִימארה (היום אורים) ופינתו הראשונה (M1, לאמור “Major One”) נקבעה בלב המישור; ממנה נמדד אל הנקודה השנייה בסרט-מתכת קו ישר שאורכו כ-4700 מטר וזה היה קו-הבסיס לכל הטריאנגולציה של ארצנו (עד שהוחלפה במערכת מדידה בעזרת לווינים וקרני-לייזר). כדי להמחיש את איכות המבצע וקשייו, מומלץ לקרוא את הספר המרתק “הכל לפי מידה” (ק’ אלדר, 2006, הוצאת דביר) על המדידות שבוצעו בצרפת להערכת מידת המטר לפני כ-200 שנה.

ומה היה גורלן של פינות “המשולש של אורים”? M1 , שניצב על מכונו עד לאחרונה, סולק על ידי ארגון “מושבי הנגב” (?) כשהקים במקום מרכז לציוד חקלאי; M2 נצפה בשדות אורים אך נעלם עוד בראשית שנותיהּ ונחשף לאחרונה מחדש ליד השער האחורי של הקיבוץ; לעומתם – M3 עדיין מתנוסס לתפארת סמוך ל”כביש הרעב” מול מושב מסלול, מהווה אטרקציה תיירותית ומצוי בתהליכי פיתוח.

דן גזית

 

*) ותודה למרדכי ספיר, איש הארכיון של אורים, השומר על הגחלת. בחודש יולי 2007 הודיע לי רן גילת מאורים כי בסיס הבטון של M2 נחשף על-ידי אנשי מפ”י (שרות המיפוי) מזרחית לגדר הקיבוץ; הנקודה אותרה באמצעות GPS. אמנון גת מרעים הראה לי שגם נקודהM4  – דרומית למאגר נירים – חודשה לאחרונה.

נקודת הטריאנגולציה 4.M שנמצאת סמוך לקוו ירקון נגב מצדו המערבי, היכן שהוא חוצה את נחל בשור ודרומית לו. צילום: אמנון גת

פורסם לראשונה ב “ככה זה, גיליון-25”

 

2 תגובות

  1. Meus Mariusz הגב

    Hallo. I’m surveyor from Poland. I’m very interested this story. I would like to know where exactly lies this trigonometrical points M1, M2 and M3. I love
    history of geodesy. Thanks for any information.

  2. דן גזית הגב

    Hello Mr. Mariusz
    Please look at 1:20.00 map of Patish.
    Dan.

השארת תגובה