מה נשתנה ?    במלאת חצי-יובל ל"אטלס הנגב", 2012-1986

  מה נשתנה ?    במלאת חצי-יובל ל"אטלס הנגב", 2012-1986

public domain via wikimedia

 

במבוא ל"אטלס הנגב"(*) כתבו העורכים: "טבעו של כל אטלס הוא להפוך למיושן ביום צאתו לאור". לקביעה הנבונה הזאת יש להוסיף גם את שנות איסוף החומר והכנתו לפרסום, כך שחלק מהאינפורמציה שהאטלס מספק היא יְשָׁנָה בהרבה משנת הוצאתו. באופן כללי, האטלס הזה הוא יצירת-מופת של המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון והוא מעניק תמונה בין-תחומית נאמנה של הנגב בראשית שנות ה-80 של המאה העשרים.

לאור כל זאת, זיהיתי כאן הזדמנות לבחון את התהליכים שעברו על חבל הבשור התחתי (תוך התמקדות על מועצה אזורית אשכול) ב-30-25 השנים שחלפו בהתאם לנושאים השונים המוצגים באטלס, אם בטקסטים ואם בעזרת מפות (מכאן שאין התייחסות לנושאים נוספים ששידרגו את אזורנו לבלי-הכר ועמם הסליחה).

שרותים ציבוריים (עמוד 37-26): בנושא זה נשארנו בפיגור בסיסי מדאיג (מלבד בחינוך!). בנושא הבריאות – נפתחו מרפאות מרכזיות אך מרפאות קטנות בחלק מהישובים נסגרו: לא ברור לי אם יצאנו ברווח או בהפסד(**), מה-גם ש"סורוקה" ו"ברזילי" עדיין לא עונים – מבחינה טיפולית-מקצועית – על כל הדרישות העולות ובעיקר על גידול האוכלוסיה והזדקנותהּ (=להמתין 8 חודשים "רק" לבדיקה במרפאות החוץ בסורוקה???!!!). בשרותי המשטרה וכיבוי האש לא חלה התקדמות משמעותית (אך נוספו לנו ה"מתמיד" המעולה, סיירי השדות ו"השוטר הקהילתי"). המעבר על נחל בשור ליד צאלים עדיין לא הוסדר וכביש הקיצור מפתחת-שלום לבאר שבע לא זז (אף-על-פי שהתכניות למעבר ולכביש קיימות כבר למעלה מ-30 שנה במשרד התחבורה). ואם כבר מדברים על תחבורה – עדיין אין, כמו שמודגש באטלס, שרות ציבורי בכבישים בין צאלים ורביבים (222) ובין אורים לרעים (234). על-אף הצרכנים המרובים, אין מערכת היסעים יום-יומית קבועה וישירה (ללא עצירות-ביניים) למקומות העבודה בבאר שבע ("יוֹממוּת", ***) ובמסוף האוטובוסים באשכול, המשמש מוקד תחבורה אזורי, המעברים מהסככות לאוטובוסים עדיין אינם מקוּרים.

תעשיה (ע' 43-42): סך-כל מספר המועסקים בתעשיה בישובים (כולל מפעלי יח"ם המרכזיים) גדל משנת 1982 במידה מסויימת; אמנם מפעלי-תעשיה אחדים התרחבו,אך אחרים נסגרו או הצטמצמו והתייעלו. פיתוח אזור התעשיה "אבשלום" (שאין לו עדיין ביטוי באטלס) עדיין צולע אך על הדרך הנכונה. ומשהו חדיש לגמרי – בשנת 2013, תופעל בתחומי האזור קבוצה של שדות סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית השמש בהיקף כולל של מאות דוּנָמים.

ציון לשבח מקבל הנושא נוף, נופש ותיירות (ע' 52-49),הבולט בהתקדמותו ובהתפתחותו: מ"לוח-חלק" באטלס פותחו אתרים, שירותי איכסון הומים ברמות שונות  (=התקדמות מ-0 ועד מאות מיטות), ניטעו יערות קק"ל חדשים והישנים צמחו ושגשגו והוקמו בהם חניונים – גם-כן על-ידי קק"ל (כמו ליד תל גמה וליד רעים) ותצפיות-נוף שהוכיחו שאפילו אם הסביבה שטוחה לכאורה – יש מה לראות… (למשל מסוללות גבוהות של מאגרים). כמובן, שהלוּז שבנושא הוא שני המסלולים – "דרך הבשור" הוותיקה (והמתוכננת להתארך), אחותהּ הצעירה "דרך השדות" (המשודרגת) והמינוּף המעוּלה של "פארק אשכול".

באטלס מופיעה (ע' 53) מפה ריקה של חבל הבשור התחתי תחת הכותרת "סֶיסְמִיוּת" (רעידת-אדמה או בעברית עתיקה "רעש"). מאז בוצעו חפירות ארכיאולוגיות אחדות באזור שתוצאותיהן העלו חשדות על הריסות שנגרמו כתוצאה מרעשים קדומים. גם מחקרים חדשים שנערכו על-ידי המחלקה לגיאוגרפיה שבאוניברסיטת בן גוריון גילו שישנם סימנים לפעילות סייסמית בעבר במרחבי חבל הבשור התחתי.

 מים: בסעיף "מי תהום" (ע' 71-70) ישנו זינוק חד קדימה: במקום מפה כמעט ריקה, קיים היום מיפוי מדוקדק של מפלסי מי התהום שתועדו בקידוחים רבים על-ידי תכנון המים לישראל (תה"ל) – עומקים, אומדן כמויות ואחוזי מליחות. חלק מהקידוחים מנוצל להפקת מים. למפות "ההידרולוגיה של מים על-קרקעיים" (ע' 75-74) כמובן שיש להוסיף את מפעלי המים והנַקָּזים באפיקי נחל בשור ונחל גרר, את מאגרי "מקורות"+קק"ל ברחבי חבל הבשור בתכוּלה של עשרות מיליוני מטרים מעוקבים ואת מפעל המהילה ליד צאלים. האטלס גם לא ניבא שבצינורות מי השתייה שלנו בבתים יזרמו מי-ים מותפלים ואת הניצול האדיר לחקלאות של מי השפד"ן.

ומה למדנו? ראשית לכל, צדקו עד מאוד עורכי האטלס (לעיל, המשפט הראשון ברשימה); שנית – חתך ההצלחות, הפיגורים והכשלונות מצביע על חבל-ארץ מתפתח בדרמטיוּת מקוטעת, תוך צליעה ("פריפֶריה", כבר אמרנו?…); והעיקר, למדנו שניתן להשתמש במסמך "עתיק" ככלי להצבת מטרות עתידיות.

דן גזית

 

(*) שטרן, א' ועמיתים (עורכים). 1986. אטלס הנגב. המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע. הוצאת כתר, ירושלים.

(**) על-פניו נראה כי יש יתרון למרפאה מרכזית, אך העובדה שישובים קטנים מפעילים במקביל מרפאות מקומיות (שכוללות ביקורים סדירים של רופאים מקצועיים ומשלוח בדיקות מרוכז) "כמו פעם" – מצביעה על שיקולי הוצאה כספית על שרותי בריאות מול  חישובי חיסכון בכסף ובזמן (פחות  "נסיעות-בריאות") וכמובן זמינוּת, נוֹחוּת, תחושת-בטחון לאוכלוסיה הנזקקת והתייחסות אישית (בניגוד להרגשת הפַּצְיֶנְט שהוא הופך לעתים  ל"מִסְפָּר" גרידא עם הכנסת המחשוּב המתקדם למרפאות המרכזיות).

(***) כמעט בטבעיות, קשרים כלכליים חשובים נמתחים מאזורנו לעבר באר שבע; יש להקדיש דיון מיוחד להשפעתהּ של העיר אופקים שבאמצע הדרך.

 

 

פורסם לראשונה ב"ככה זה, גיליון-116"

 

 

 

השארת תגובה