כשבחצי הַגְּרוּשׁ היה חור

כשבחצי הַגְּרוּשׁ היה חור

(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון)

לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ רעים לשפץ ולשחזר את אחד מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ בשולי הישוב ועשבים עלו בלחייו. ומהו זחליל? זהו רכב משוריין דמוי טנק זעיר המתנייע על זחלים, נייד להפליא, שמקורו בבריטניה של שנות ה-30 במאה הקודמת: כינויו היה "נושא (המקלע) בְּרֶן*" ושמו יצא לתהילה בקְרָבות המדבר בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. בילדותנו נהגנו לשחק בקרבתם במחנות הצבאיים הבריטים וכך גם זכינו מידי-פעם להסעה מהנה.

public domain via wikimedia
זחלילית אוסטראלית נושאת מרגמה "3 במצב ירי

כשהבריטים עזבו את ארץ ישראל בשנת 1948, הותירו אחריהם מספר זחלילים (וחלק דרדרו לתהום בנחל אורן "כדי שלא יפלו לידי היהודים") אך הם שימשו רק במצעדי ימי העצמאות הראשונים להגברת הרושם ולהאדירו ולאחר מכן ננטשו לאנחות. במלחמת "קדש" (מבצע סיני, 1956) נלקחו כשלל זחלילים רבים ואז – כל הזחלילים שבארץ הוענקו לישובים באזורי הספר השונים: לפינות זיכרון, לגני ילדים וסתם לחלקי חילוף. אגב: אחרי מבצע "רותם" שוב צה"ל העביר ליישובי הדרום ציוד אך הפעם רק בהשאלה: תותחי-שדה בני 6 ליטראות (כולל מחסנים זוגיים) והכשיר צוותים יישוביים להפעלתם – שמא המצרים ישובו ליזום מתקפת שריון כמו בימי מבצע רותם.

public domain via wikimedia
זחלילית נושאת ברן מצרית שננטשה במשלטי חוליקאת, אוקטובר 1948.

ובכן, כמסוּפר לעיל, החל אמנון לקרצף את שארית הזחליל וכשהחל לחטט בסדקי רצפתו, גילה מטבע בן 5 מיל (חצי גרוש) משנת 1935(בצילום**) שאבד לאחד מחיילי הוד מלכותו ג'ורג' הששי, בעת ששֵׁרֵת בזחליל את הממשל הבריטי בתקופת "המרד הערבי" (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). ישנו גם סיכוי שחצי הגרוש הזה השתתף ממחבואו גם בקרבות נגד הצבא הגרמני בפיקודו של רומל "שועל המדבר" בשנת 1942 בהגנה על טוברוק ובנגזי אשר בלוב; ואולי – ואולי אפילו נכח במחסום שהטילו שוטרי עימארה (היום אורים) על השיירה שחזרה צפונה עם הטייס המצרי השבוי ב- 24.4.1948 …

החייל אמנם הפסיד כוס גזוז, אבל אנחנו הרווחנו חתיכת היסטוריה…

צילום: אמנון גת

 

בוועידת השלום שהתכנסה בתום המלחמה העולמית הראשונה, בריטניה זכתה בפרוטקטורט (משטר חסות) על מצרים כבעלת עניין בתעלת סואץ. בשנים הראשונות, הבריטים ניהלו ממצרים גם את ארץ ישראל שהוגדרה כ"טריטוריה כבושה" ואמצעי התשלום בה היה המטבע המצרי; בשנת 1927, לאחר שחבר הלאומים אישר משפטית את המנדט בארץ לבריטניה, יצאה לאור הסדרה הראשונה של המטבעות המנדטוריות התלת-לשוניות של פלשתינה (א"י) – באנגלית, ערבית ועברית. כיחידת המטבע נבחר המיל (מלטינית MILLE = אלף), שהוא אלפית הלירה (מיוונית ליטרה, כמחצית הקילוגרם) בחלוקה כזאת: מיל אחד, שני מילים, חמישה  (שהם מחצית הגרוש – מלטינית GROSSUS DENARIUS "[מטבע] קשה"), עשרה (שהם גרוש אחד), חמישים (חמישה גרושים = "שילינג") ומאה מילים.

שני המטבעות הראשונים הוטבעו בנחושת, שני האחרונים במתכת-כסף ואת מחצית הגרוש והגרוש, בעלי החורים, הטביעו בשתי סדרות של נחושת ובסדרה אחת של מֶסֶג נחושת-ניקל. עם קום המדינה, בעת המעבר למטבע הישראלי, שער המטבע פוחַת אך עדיין שמר שנים אחדות (עד הפיחות הבא) על היחס לירה ישראלית = לירה שטרלינג.

בשיטוטַי באתרי האזור ליקטתי לא פעם מטבעות מנדטוריים; ריכוזים פוריים היו, מן הסתם, בשרידי ישובים מאותה התקופה. והנה, שמתי לב לתופעה מעניינת הנושאת כמה תובנות: מחצר מצפה גבולות דליתי בעיקר מטבעות קטני-ערך, של מיל או שניים; חצר בית הביטחון של אורים הנפיקה בעיקר "מטבע קשה" – של חצי גרוש ומעלה…

 

דן גזית וגם אמנון גת.

*) על-שם העיר בְּרְנוֹ בצ'כיה.

**) קוטר המטבע שבצילום, שנמנם לו בחריץ כ-80 שנה, הוא כ-19 מילימטרים. צילם אמנון.

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-138"

 

השארת תגובה