ו י ה י  ב נ ס ו ע  א ה ר ו ן

ו י ה י  ב נ ס ו ע  א ה ר ו ן

(המדען אהרון אהרונסון זיהה כבר לפני כ-100 שנה את הפוטנציאל שלנו)

אהרון אהרונסון (1919-1876, להלן א"א) היה מדינאי ציוני, מחלוצי המדע בארץ ישראל. הוריו נמנו עם מייסדי המושבה זכרון יעקב. למד חקלאות בצרפת, ניהל את המושבה מטולה, התמחה בבוטניקה וגיאולוגיה, הכיר על בוריה את הארץ וסביבתה, גילה את "אם החיטה" ובשל כך התפרסם בעולם, ייסד תחנת נסיונות חקלאית משוכללת ליד עתלית ובמלחמה העולמית הראשונה (1914-18) – שבתקופתהּ אנו עוסקים הפעם – ארגן רשת ריגול ("ניל"י" = נ'צח י'שראל ל'א י'שקר) לעזרת המודיעין האנגלי.

בפרוץ המלחמה, קו רפיח-טאבה (שנקבע בשנת 1906) הפך גבול בין שתי אימפריות יריבות (העות'מאנית והבריטית). בשנת המלחמה הראשונה היה הכל בסדר, לכאורה, אך העות'מאנים "התחילו" ועל נסיונותיהם לתקוף את תעלת סואץ ענו הבריטים בפלישה זוחלת לתחומי ארץ ישראל. בראשית 1918 נעצרה האופנסיבה הבריטית על קו נהר הירקון לחדשים אחדים. האוכלוסיה בארץ סבלה מאוד מהמצב וא"א הפליג, בדרכים עקלקלות, למטה הבריטי בקהיר על מנת לנסות ולהשפיע עליו להחיש את שחרור כל הארץ מידי התורכים.

בהיותו בקיא בידיעת הארץ, רקם א"א תכנית מפורטת לפיתוח הקרקעות הפנויות ("אדמות מדינה") בפלשת ובחבל הבשור, בסך הכל כמיליון דונם, לשלוש מטרות: אספקת מזון לצבא הבריטי, האכלת האזרחים הרעבים, והקמת בסיס כלכלי לבית הלאומי שהובטח בהצהרת בלפור (2.11.1917). יו"ר "ועד הצירים", חיים וייצמן, הפיץ את רעיון התכנית במפגשיו המדיניים. התכנית הסתמכה על עיבוד בשיטת "הפלחה החרֵבה" (שפוּתחה בארה"ב) בשטחים נרחבים במיכון מודרני, שירכֵש בכספי תרומות מיהודי אמריקה; 600 מומחים שיובאו משם יכשירו 1200 עובדים מקומיים (יהודים) שיֵעזרו ב-2000 פועלים לא-מקצועיים (ערבים).

בסוף אפריל 1918 יצא בחשאי פטרול רכוב של שלושה אנשי "השומר" (רחל ינאית-בן צבי, מרדכי יגאל ונוח סונין) לצפון הנגב, לבדיקת יחסם של השייח'ים הבדווים לתכנית. הסיור השתבש משנעצרו על-ידי הבריטים (באשמת חדירה לשטח צבאי) אך הם הספיקו ללמוד תובנות חשובות שעזרו לא"א בארגון סיור משותף עם נציגי השלטון הבריטי (שגם הקציב לשם-כך ארבעה כלי-רכב) כדי לשכנעם במעשיוּת תוכניתו.

הסיור יצא ב-3.5.18 לשמונה ימים, ונבנה כגיחות יומיות מעזה, מתוכן שלושה ימים בחבל הבשור ולהלן תיאורי המסלולים לפי מפת ימינו: עבסאן-סופה-פיתחת שלום; עבסאן-מגן -אורים-7 ק"מ ממערב לתל הרור וחזרה דרך נירים; ארז-שדרות-רוחמה-תל שרע-נתיבות.

מסקנות הסיור היו חיוביות מעל למשוער, אלא שבעוד נעשות ההכנות לארגון עיבודי הסתיו הקרוב – נבלמה המתקפה הגרמנית במערב אירופה והכוחות בארץ קבלו אור ירוק להשלים את כיבושהּ. בזה תם הצורך בהספקה לצבא, וממילא התכנית בוטלה.

 

דן גזית

 

להשלמות מומלץ לקרוא: שטנר, ד' וביגר, ג'. תשע"ו. כנגד ארבעה אבות: אהרן אהרנסון, פנחס רוטנברג, שמחה בלאס וג'יימס הייס, האבות האמתיים  של רעיון המוביל הארצי. קתדרה  159: 124-89.

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-40"

השארת תגובה