התחפרות-רבתי באיזור!

התחפרות-רבתי באיזור!

 (נא להרגע: זה אינו קטע בטחוני, אלא בארכיאולוגיה עסקינן)

לאחרונה התגברה מאוד הפעילות הארכיאולוגית באזורנו; עיקרה היא "חפירות-הצלה", עקב פגיעה באתרי-עתיקות או בדיקתם היזומה לפני פיתוח מתוכנן. אתאר בקצרה את הפעילות הזאת שבחלקה הניבה פרי-הילולים לתפארת המדע וההיסטוריה שלנו.

  1. עתיקות נפגעו עקב חפירת תעלה בשולי פרדס, סמוך לצומת צאלים. ג' סרי (רשות העתיקות) חשף מבנה-אבן בן המאה ה-8 לספירה (התקופה האיסלמית הקדומה) על קפל-קרקע הצופה על הסביבה, על הנביעה (באר צאלים) ועל שלושה כבשני-סיד בני התקופה במדרון גדת הנחל. ליד המבנה נבדקו גם קברים מהתקופה הביזנטית.
  2. עיבוד חקלאי פלש לתחומי חורבת באר שמע. בעקבות הפלישה, חשפה ט' גיני (רשה"ע) גת גדולה לייצור יין, גילתה שרידי בית-מרחץ, אישרה את קיומו של תיאטרון (ליד המתקן לשטיפת הגזר) וקבעה כי האתר היה מיושב מהמאה הרביעית לספירה ועד המאה ה-14.
  3. תכנון קו הרכבת באר שבע-אשקלון הניב שלוש חפירות-הצלה באיזור מטעם רשה"ע: באופקים חפר פ' פביאן מבנים ביזנטיים; בגדת נחל פטיש, ליד גילת, חשפה פ' נחשוני ישוב בעל מבני-אבן משלהי המאה ה-11 לפני הספירה ובו מקדש פלשתי (!) עם חפצי-פולחן; בגבעות אטוּן (מזרחית לכפר מימון) חפר ג' סרי ישוב וריכוז בתי-יוצר לכלי-חרס מהתקופה הביזנטית.
  4. הטמנת צינור-גַז בקרבת אתר דודאים הובילה את פ' נחשוני (רשה"ע) לחשיפת ישוב גדול בן התקופה הכלקוליתית (בערך 4000 לפנה"ס).
  5. חפירה לימודית של אוניברסיטת בן גוריון (+ משלחות מחו"ל) בניהול ס' רוזן וג' להמן, המתוכננת לשלוש עונות, חשפה בקֻבּוּר אל וַּלַאידֶה  מבנה-שלטון מצרי בן המאות 12-13 לפנה"ס. הארמון\מצודה מצוי על גדת נחל בשור מול שפך נחל גמילה ועל חורבותיו זוהתה התישבות פלישתית (*).
  6. לאורך כביש הגישה לתל גמה, נערכה על-ידי ו' כרמל (רשה"ע) חפירה בקנה-מידה מצומצם בעקבות כריית תעלה על-ידי חקלאים. נתגלו מפלסי-חיים מהתקופה הביזנטית.
  7. כדי לצמצם את נזקי שוד העתיקות הפוגע באתרים החשופים שבחורבות חלוצה, כוסו מחדש שרידי התיאטרון והקתדרלה בשכבת עפר עבה. העבודות בוצעו בניהול א' בורטניק, מומחית השימור של רשות הטבע והגנים.
  8. "הבית המצרי" מאתר עין בשור בן ה-5250 שנה נמצא בשלבי השיקום\שחזור\שימור האחרונים, בניצוחהּ של א' בורטניק; ההשקה הרשמית מתוכננת לשבוע הראשון של אפריל בפארק אשכול (תקרובת מובטחת).
  9. ואחרון חביב: ההבטחה האחרונה היא כי רצפת מעון תוחזר לאתרהּ, לאחר השיפוצים, לקראת הקיץ; עבודות התשתית בעיצומן.
Public Domain Via Wikimedia
Francisco de Goya y Lucientes – Three Men Digging

 

דן גזית

 

(*) ר' גופנא, הראשון שפרסם את האתר (1961), כּינה אותו "חצר כפתורים" על-פי עמוס ט, 7 (ומובאות נוספות).

פורסם לראשונה ב"ככה זה, גיליון-51"

 

השארת תגובה