השבח והַיְּקָר למהנדסי העבר

השבח והַיְּקָר למהנדסי העבר

(מפעלי-מים עתיקים בנחל בשור)

כולנו בָּהִינו בתדהמה בעוצמתהּ האדירה של זרימת המים בעת שטפונות החורף בנחל בשור תוך מלמול: "חבל – איך זה שלא הצליחו "לצוד" את הַשֶּׁטֶף הזה ישירוֹת ולנצלו". ובכן, אולי תה"ל (=תכנון המים לישראל) לא מסוגלת לכך, אך לפני כ-1500 שנה – נמצאה דרך חכמה לבצע זאת!

במאה החמישית לספירה, שבהּ התעצם מאוד הישוב בחבל הבשור ("ככה זה" 55) והביקוש למים גבר, נוכח הפוטנציאל הרב הטמון בנחל נבחרו שני קטעים באפיק (להלן א' וב') שענו על שלוש דרישות: 1 – שיפוע מוגבר של האפיק; 2 – הִמָּצְאוּת של מדף-סלע קשה בתחתית גדת הנחל לבסס עליו אמת-מים ו-3 – מִשְׁטָח נרחב סמוך, לא-גבוהּ מעל האפיק, הַזָּמִין להשקייה בהצפה. קטע א' מצוי בנקודת הציון 1083-0673, כ-2.5 ק"מ מזרחית לקיבוץ צאלים (בתוך תחום צבאי) וקטע ב' מצוי בנ"צ 1032-0713, כ-1800 מטר מהגשר התלוי, במורד הנחל. שיפוע האפיק בשני הקטעים הוא כ-2% – שיפוע חזק למדי לְנחל מישורי רגיל; אך עלינו לזכור כי נחל בשור הוא צעיר מאוד מבחינה גיאולוגית וככל הצעירים הוא שובב גדול ומצוי עדיין בשלבי התחתרות באפיקו.

בקטע א', מי הגאוּיוֹת זורמים על-גבי מפלס מוצק של שכבת-צור בהירה, הבולט כמדף מֵהַגָּדָה הימנית הסלעית ומשתפע מעט לעבר מרכז הערוץ. על המפלס הזה, לאחר שסותת בו שקע ליסוד, נבנה קיר מאסיבי בגובה כמטר ובאורך כ-150 מ' כמעט במקביל לגדת הנחל. הקיר הזה מפריד חלק מהזרם וּמַטֶּה אותו בהדרגה לקרבת הגדה; ההטיה הזאת מצמצמת את השיפוע ל-0.5% וכך מעלה את מפלס המים כמעט במטר בהשוואה לנקודת הכניסה למערכת. בקרבת קצה הקיר נחצבה בסלע מגרעת עמוקה, בעלת שני תפקוּדים: להקצות מעט מים למַאֲגוֹרָה ("חֲרַאבָּה") ענקית (עבור מי-שתייה) החצובה מתחת למפלס הצור ולהפנות את רוב הזרימה אל אמת-מים הבנויה על-גבי גשר-אבן בעל שתי קשתות מעל הנחל. המים האלה הוזרמו אל משטח מפולס בן כ-600 דונם בגדה הנגדית והשקו אותו בהצפה בעזרת תעלות-משנה רדודות.

בשנת 2002 ביקרתי באתר בפעם האחרונה ומצאתיו במצב מעורר-דאגה. מאחר והוא מצוי בשטח צבאי ורחוק מהעין – הוא הולך ונהרס.

בקטע ב', בגדה הצמודה ל"דרך הבשור", אמת-מים נחצבה במקביל לאפיק לתוך מפלס עבה של קוֹנְגְלוֹמֶרָט (סלע משני) ממוצא סלעֵי-חוף – באורך עשרות מטרים (חלקהּ הצפוני קבור מתחת לחול-נודד). רוחב האמה כ-75 ס"מ, עומקה בחלק הגלוי כ-35 ס"מ והיא "עלתה" במהלכהּ ביותר ממטר. כמו בקטע א', עברה האמה (בשיטה שעדיין לא התבררה) לגדה השניה ומשם נחצבה בסלע לאורך עשרות מטרים במקביל לאפיק אך במִתְוֶה אחר: ברוחב כ-130 ס"מ, בעומק כ-25 ס"מ ונראה שבנקודה מסוימת האמה התפצלה לשניים אך המשך מהלכהּ של האמה נהרס בשנת 1968 כשנחפר שם התוואי של צינור הגאז מפתחת-רפיח להר קנאים. מכל מקום, במשטח החקלאי הקדום שהוזרמו אליו מי האמה נחפר בימינו מאגר האפיק שמאחורי סכר המגלש.

שיטת הכניסה של מי הגאויות אל האמה שבקטע ב' ניתנת רק להשערה; אמנם מאז שנחצבה האמה, מפלס תשתית האפיק הוּעמק באופן טבעי כמעט בשני מטרים (זוכרים? נחל בשור השובב מתחתר) ולכאורה כניסת המים לאמה היתה פשוטה, אך אזור הכניסה שוּבש כליל כאשר במהלך המאה ה-7 לספירה הפכו גדות הנחל למחצבת אבני-גזית נרחבת (המרשימה בפני עצמה וראויה לביקור מודרך) והאמה יצאה מכלל פעולה.

מאחר וחלק מאמת המים בקטע ב' נותר שלם, ניתן להעריך בקירוב את כמות המים שניתן להזרים בהּ (בהתחשבות בגורמים מגבילים) בהכירנו את מהירות זרם המים באפיק בעת שטפון: מעל אלפיים מטרים מעוקבים יעילים בשעה! בהנחה שבתקופה המדוברת מערך המשקעים והזרימות היה דומה לזה שבימינו – היתה זאת כמות מכובדת להשקיית מטעים נרחבים בהצפה. וכאן המקום לציין כי בחורבה בת התקופה בקרבת-מקום, התגלו שרידי בית-בד להפקת שמן-זית.

החל משנת 1998 מתבצעת לסירוגין "חפירה ארכיאולוגית" בקטע ב' בפיקוחִי על-ידי תלמידי בתי ספר וקבוצות-נוער מהארץ ומחו"ל במטרה לנקות ולחשוף את אמות המים – משני צידי האפיק – כדי להבין יותר טוב את תולדותיהן ותפקודן וכן להציגן במלוא תפארתן.

דן גזית

 

– מפעל-מים שלא נחקר עדיין מצוי בנחל אופקים, בנ"צ 1170-0765 ובו מאגר-מים תת-קרקעי ענק שלם, חצוב ובנוי, בעל 4 פתחי-שאיבה ופתח-ניקוז לעודפי-מים. בשפך נחל אופקים לנחל פטיש נצפה בעבר מוביל-מים בנוי בקוטר כ-1.20 מ' ועומקו כ-0.7 מ'; נראה שהיה חלק ממפעל-מים נוסף.

– אמת המים בקטע א' הובאה לידיעתי על-ידי עמיעד ברזנר, אז מבסיס צאלים  ואמת המים בקטע ב' הובאה לידיעתי על-ידי יוסף (ג'ו) יחזקאל, אז מקיבוץ אורים – בשנת 1966.

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-104"

צילום: אורן פלס, Oren Peles. מתוך אתר פיקיוויקי
אמת המים של קיסריה

תגובה אחת

  1. זאב הולצמן הגב

    תאור מעניין. היה חסר לי תרשים של המקום ואמת המים כדי להעריך את המתקן.
    מי עשה זאת ומי הרוויח מזה ולמה זה חדל להתקיים ?

השארת תגובה