הפנים שהשיקו אלפי שנים

הפנים שהשיקו אלפי שנים

ׁׁ                (והמדבר ממשיך לחבר אגדות)

הומרוס העיוור שורר על אודות הלנה היפה; המחזאי כריסטופר מארלו כינה אותה  "הפנים שהשיקו אלף ספינות": יופיהּ גרם לצי היווני להרים עוגן ולהפליג אל המלחמה בטרויה, והדברים ידועים. גם לחבל הבשור שלנו היתה הלנה היפה משלו – ומעשה שהיה, כך היה:

By Mira Chen, Ludwig Bloom granddaughter Via Wikimedia under CC-BY-3.0
Flinders Petrie painted by Ludwig Bloom

בסתיו 1928 הגיע לכאן מלונדון האגיפטולוג הגדול ויליאם מאתיו פלינדרס פיטרי בראש קבוצת ארכיאולוגים קשוחים, במטרה לחפור בתל אל-פארעה (שרוּחֵן, דרומית לפארק אשכול). שנתיים קודם לכן חפר פיטרי בתל גמה (ליד רעים) והחלטתו להמשיך ולחפור באזור נבעה מן הממצאים המרתקים שהתגלו במהלך ששת חדשי החפירה בגמה. יש לזכור כי בתקופה ההיא, הארכיאולוגיה המודרנית היתה בחיתוליהּ ומימון של משלחת חפירות לא נקבע רק בהתאם לתועלת המדעית הצפויה, אלא בעיקר לפי כמות הממצאים הייצוגיים עבור הוויטרינות במוזיאונים; מכאן – מבלי לזלזל – באה המוטיבציה להגיע ראשונים לקצווי-ארץ.

כדי להבין את תלאותיהּ של אותה חבורה, עלינו לדמיין את חבל הבשור של 1928 כארץ תלאובות של ממש: ישימון צחיח, שלאחר שנות עצירת-גשמים –  אפילו הבדווים ברחו ממנו וכדי לשכור פועלים לחפירה וילדים כנושאי סלי-עפר, נזקק פיטרי להביאם ממרחקים. בקושי רב גייס מסביבת חאן יונס חבורת פראי-אדם, שרק מנהלי העבודה הנאמנים שהביא עמו ממצרים (בה עבד כבר משנת 1880 !) הצליחו לרסנהּ. לאווירה זאת, ב"סוף עולם" יבש, צהוב, שטוח ומוּכֶּה סופות-חול נוסיף את הניתוק והבדידות – ונקבל את התפאורה שבתוכה מתרחש סיפורנו.

עתה ברור, מדוע היתה שם הקשיחות תנאי הכרחי להישרדות, תוך ביצוע עבודה מדעית חלוצית. מלבד פיטרי (בגיל 75 !), מנתה החבורה קבוצת ארכיאולוגים מנוסים וביניהם שלוש נשים מבוגרות ורווקות בעקרון. קרן האור בין האינדיאנה-ג'ונסים האלה היתה אשתו הנאווה של גיאולוג המשלחת, סקוֹטי עוּל-ימים בשם איאן מקדונלד. אהבתם הגדולה הובילה אותם להחלטה הגורלית (לפחות לתולדות ארץ ישראל, כפי שיסתבר להלן) שלא להפרד לחודשים ארוכים: מיסיס מקדונלד הצעירה והאמיצה הצטרפה למשלחת.

וכאן נכנס לעלילה פיטרי בכבודו ובעצמו: גבר דומיננטי, גאון בודד, שתלטן ויצרי שלא רווה נחת מרובה ממשפחתו. לא קשה לדמיין את המבטים ששלח לעבר רעיית הגיאולוג שלו באווירה הדחוסה של צריף המשלחת החורק בסופות הסתיו, מעל פנכות ארוחת הערב; המבטים ניסרו דרך אורה העמום של עששית הנפט האפופה אבק-ליס ועשן מקטרות, כשברקע בוקעים סלסולי הלחנים המונוטוניים הנישאים ברוח מאוהלי הפועלים ומרפטים את העצבים המרוטים בלאו-הכי.

תמר הירדני - צילמתי Via Wikimedia under CC-BY-3.0
מצבת קברו של פיטרי בהר ציון בירושלים, עליה מונחים חרסים ולא אבנים. מעל השם מופיע סמל החיים בכתב הירוגליפי מצרי

 

 

לא נקפו ימים רבים ופיטרי הטיל משימה על מקדונלד : ביצוע סקר סביבתי של אתרים פרהיסטוריים לאורך הנחל; פיטרי צייד אותו בחמורים, בכלי עבודה ובאפסניה, העניק לו את מיטב עובדיו הוותיקים ממצרים ותדרך אותו שלא להחפז ולבצע חפירות ארכיאולוגיות בכל אתר מעניין שימצא בדרך. ואכן, מֶק הצייתן והתמים יצא לדרך, נע ונד שבועות ארוכים בשתי גדות נחל בשור, בין מפגשו עם נחל באר שבע לבין תל גמה – וגילה את התרבויות הכלקוליתיות של צפון הנגב: 41 אתרים גדולים שהניבו שפע של ממצאים חשובים. תגליותיו, שחלקן פורסם בשנת 1932 בכרך מיוחד במסגרת דוּחַ החפירה, הניחו נדבך בסיסי בחקר תולדות האלפים החמישי והרביעי לפני הספירה בישראל.

תמר הירדני – צילמתי Via Wikimedia under CC-BY-3.0

זהו. הרשו לדמיונכם לשוטט ותודו שהארכיאולוגיה לא חייבת להיות "משהו משעמם" כפי שלעתים נוטים לחשוב…                                                                                     דן גזית

*     *      *     *     *

(היה או לא היה ? הרעיון שעליו מתבססת הרשימה הועלה בשנת 1977 על-ידי מורי, פרופ' אהרן קמפינסקי ז"ל. תהא רשימה זו מוקדשת לזכרו).

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גליון 4"

השארת תגובה